הרב לביא: ינון מגל, עשב שוטה או שעיר לעזאזל?

אם האזנתם לחדשות ביממה האחרונה יכולתם לחשוב בטעות שנקלעתם לשוויץ. אף מילה על דאעש, הס מלהזכיר את הגרעין האיראני, ואפילו פיגועי הדקירה נדחקו לשולי המהדורה.את הכותרות הראשיות ושלל הפרשנויות תפסה שיחה פרטית בין גבר לאישה שהתרחשה לפני יותר משנה.

התבטאות אומללה שיצאה מפיו של הראשון נתנה את האות ללינץ' תקשורתי חד ואכזרי. הדוברים הנלהבים לא טרחו להמתין לסיום (וגם לא להתחלת) בדיקת המשטרה, והתחרו ביניהם כצבועים העטים על טרפם, מי יקרע את הנאשם לגזרים מהר יותר. אין מה לומר, באווירה הדורסנית שנוצרה מפתה מאוד להצטרף להמון המשולהב ולנעוץ עוד ועוד מילים מושחזות בגבו של הנאשם חסר האונים. אך נדמה שמקהלת המגנים לוקה – בשוגג או בזדון – בהחמצה קריטית של הנקודה המרכזית!

העובדות עוד יתבררו וייתכן שיינקטו צעדים כלפי אותו אדם, אך השיטה של מציאת שעיר לעזאזל שיישא לבדו בכל האחריות ויאפשר לסובבים לגלגל עיניים בצדקנות ולנקות את מצפונם, צורמת מאוד ומסיטה את הדיון מן השאלה החשובה באמת. בואו נשים את הדברים על השולחן, חברים. הבעיה איננה ינון מגל. הבעיה היא שאנו חיים בחברה חולה עם סולם ערכים עקום ונורמות התנהגות מעוותות. הסיפור האחרון הוא רק הקצף שצף על פני המים.

אנחנו חיים בחברה חולה

באופן רשמי החברה הישראלית המערבית והנאורה מעלה על נס את מעמד האישה ודוגלת בזכויותיה. בפועל היא צורכת באובססיביות ומשלמת במיטב כספה על תרבות בידור שמחפיצה נשים כשיטה ומודדת אותן במבט גס וחיצוני. זו חברה שכופה על בנות 12 נורמות לבוש משפילות של מכנסונים וגופיות, ומקבלת בטבעיות מצב בו אם לוקחת את ילדתה שבכיתה ט' אל הרופא כדי שיצייד אותה בגלולות למניעת הריון. אפשר לצלוב אדם מסוים על משפט מגונה שאמר לאישה, אך כשמשפחות שלימות יושבות מול המסך בפריים טיים וצופות בכוכבי ריאליטי עירומים למחצה הנאבקים לשרוד זה מול זה במירוץ למיליון, משהו בתשתית הערכית פגום לגמרי.

אנו חיים בחברה שנוהגת למכור כמעט כל מוצר תוך שימוש פרסומי בגוף האישה, ושהזוכה בתחרות שוק הבשר המכונה "מלכת היופי" הופכת למודל לחיקוי ולמרואיינת מבוקשת.

כבר התרגלנו לכך שילדים ביסודי מצוידים על ידי הוריהם המפנקים באייפון 6 כשבהחלקה קטנה על המסך הם נגישים לכל תועבות הפורנוגרפיה והסטיות. האם הם בשלים מבחינה מנטאלית כדי להתמודד ולבקר את שטף התכנים שזורם אליהם? לא מסתבר. אבל בשם הפתיחות המקודשת הם יאבדו במהרה את תמימותם, ותום ילדותם יוקרב על מזבח הליבראליות הנאורה.

אנו חיים בחברה שמכריזה בגלוי שיש להתייחס לאדם על פי אישיותו ופנימיותו, אבל בפועל נוקטת בסטנדרט כפול ומעוות בה לומר לאישה משפט הנוגע לאיברי גופה נחשב כהטרדה מינית האסורה על פי חוק, אך שאישה תתלבש באופן פרובוקטיבי וחשוף המבליט את איבריה ומציג אותם לראווה לעין כל, זו לא הטרדה מינית כלפי הסובבים, אלא מצווה גדולה של צו האופנה.

אז אין בעיה, חברים. תשחטו את יינון מגל. תערפו את ראשו, תקרעו אותו לגזרים, תרגישו מרוצים מעצמכם כמה שאתם טובים ונאורים. בסופו של יום זה לא עניין של אדם אחד. זו סיפורה של תרבות שלימה שמתגלה כאן בערוותה.