אמנם בציבור החרדי חלוקות הדעות האם התיקון לחוק הגיוס, שחוקק רק בקדנציה הקודמת וכעת עבר שינויים על פי דרישת המפלגות החרדיות, הוא הישג או כניעה, אך בכל מה שקשור לראשי המפלגות החרדיות, ש"ס ו'יהדות התורה', אין ספק כי מדובר בהישג נוסף בקדנציה הנוכחית.

מי שעומד בראשות 'יהדות התורה' הוא שר הבריאות יעקב ליצמן, אך בסיפור הזה, של חוק הגיוס, היה זה משה גפני שלקח את המושכות לידיו, עד כי לעיתים נראה כי הוא זה שעומד בראשות המפלגה החרדית האשכנזית.

טרם ברור כיצד אישור התיקון לחוק ישפיע על חלק ממנהיגי הציבור החרדי, אך אין ספק שבכל מה שקשור להצבת יעדים המפלגות החרדיות יכולות לסמן לעצמן עוד V בדרך ליעד הבא.

יכול להיות שפניו של החוק הנוכחי אינם בדיוק אלה שייחלו לראות במפלגות החרדיות, אך במסגרת המגבלות השיגו המפלגות החרדיות את המקסימום מבחינתן. או במילותיו של ח"כ משה גפני: "זה הרע במיעוטו".

כאמור, התיקון עבר הלילה (בין שני לשלישי) לאחר ש- 49 ח"כים הצביעו בעד ההצעה לעומת 36 בלבד שהתנגדו. מי שעוד צריך הוכחה עד כמה הסיפור היה מורכב צריך לדעת שחברי הכנסת יואב קיש ושרן השכל ממפלגת השלטון נעדרו מהמליאה, לאחר שהסתייגיותיהם נפלו.

על פי התיקון, שכאמור מוחק את סעיפי החוק הקודם, תוארך תקופת ההסתגלות מ-3 שנים ל-6 שנים ותכונה "תקופת הסתגלות ראשונה". בנוסף, מוצע לקבוע "תקופת הסתגלות שנייה" שאורכה יהיה 3 שנים. במהלך תקופה זו, כל עוד תהיה עמידה ביעדי גיוס, תתאפשר דחיית השירות למי שגילו עולה על 21. במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס תתאפשר דחיית גיוס מעל גיל 21 רק בהיקפים שיקבע שר הביטחון, בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה בהתחשב בהמלצתם של שר הביטחון והשר הממונה על השירות האזרחי.

כמו כן נאמר בתיקון כי יוקם צוות בין-משרדי שיגבש תכנית רב שנתית לקידום עמידה ביעדי הגיוס, שיגיש המלצותיו לשר הביטחון.

בשנים האחרונות, בעיקר מאז שמפלגת 'יש עתיד' הצטרפה לחיים הפוליטיים, ישנו מדד לפיו אפשר לדעת בכל נושא האם מדובר בהישג לחרדים או שמא בכניעה. המדד הוא תגובותיהם של חברי המפלגה. לכל ידוע כי אם לפיד וחבריו זועמים ורצים לבג"צ, סימן שמדובר בהישג למפלגות החרדיות.

לכן, למי שעוד מתלבט האם מדובר בהישג ניתן להציע להסתכל הצידה ולראות בעוד מספר שעות את חברי 'יש עתיד' בדרכם לבג"צ לעתור כנגד החוק החדש מה שמוכיח כי מדובר בהישג לדרעי, גפני וחבריהם.