נפתלי בנט פרסם השבוע את רשימת הישגיו בממשלה והצהיר כי מדובר בשינוי כיוון היסטורי במלחמה בטרור, וכל זה הודות למפלגת "הבית היהודי".

ההוכחות של בנט לשינוי הכיוון ההיסטורי במאבק מול הטרור הערבי, מעידות על כך שהשינוי הוא שינוי מדומה, שהטיוח והבריחה משורש הבעיה רק ממשיכים, וממילא דרך הטרור תמשיך להתפשט בחברה הערבית.

א. בנט מתהדר בכך שפיטר מנהלת ומורה שהסיתו את תלמידיהם במזרח ירושלים לטרור נגד חיילי צה"ל.

ב. בנט מתהדר בכך שהממשלה הוציאה את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק.

ג. בנט מתהדר בכך שהממשלה הורסת בתי מחבלים רוצחים.

מכתב הפיטורין למנהלת ולמורה אכן היה צעד חשוב ומועיל אם האמירה של בנט ש99% מערביי ישראל נאמנים למדינה הייתה נכונה. טיפול נקודתי במנהלת סוררת היה פתרון הגון. הוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק הייתה פעולה ראויה אם דעות ראשיה אכן היו מייצגות אך ורק את השוליים הזניחים של  החברה הערבית בישראל. בפועל, סקר שנערך זה עתה מראה כי רוב ערביי ישראל סבורים שהתנועה האסלאמית מייצגת אותם ואת דעותיהם! שלא לדבר על קצב גידול מתמיד ומדאיג באוכלוסיה הערבית שתומך אידאולוגית בדאע"ש.

כיצד בנט מתכוון להתמודד עם המציאות הזו? האם עם פיטורי המנהלת תמה ההסתה נגד היהודים ונגד חיילי צה"ל בבתי הספר הערביים? האם כל יתר המנהלים והמורים מחנכים לנאמנות למדינה ומכירים בשלטון החוק? צריך להיות נאיבי כדי להאמין כך.

בנט שב וחזר על היתממותו כשאמר עם פרוץ "גל הטרור" הנוכחי שחברי הכנסת הערבים הם שליחי ציבור בלי שהציבור שלהם בחר בהם. זועבי טיבי ושות' לא בחרו את עצמם לכנסת,  אלא מאות אלפים בני מגזרם בחרו בהם!  (ולא נדבר על האחוזים הרבים שמחרימים את הבחירות בהוראת החמאס). אז מה הפתרון? הבנת הבעיה היא שלב ראשוני והכרחי כדי למצוא את הפתרון. הבעיה היא שחלקים נרחבים ביותר בחברה הערבית לא מכירים בזכות קיומנו כאן.

הכי קל להתעלם מהמציאות העגומה ולטפל קוסמטית בטרור. כך לא יאשימו אותך בגזענות (למרות שהדרישה היא רק לשוויון). פיטורי מנהלת ופיצוץ בית עושים כותרת, אך את הטרור זה לא ימגר אולי רק קצת ידגדג.