הרב שמואל אליהו פרסם באתר 'סרוגים' מאמר המבקר את דבריו של הרב יובל שרלו על קליטת פליטים מסוריה. הוא טען כי בנושא זה אין מקורות רלוונטיים והפנה לשורה של מקורות ולמאמרו של הרב הנקין הי״ד על 'לא תחנם'.

כאשר ראיתי את המאמר הנ״ל הופתעתי. הרב אליהו הוא תלמיד חכם רציני שעל אף שאני תלמיד של רבנים אחרים ראוי להקשיב לדבריו ולכבד אותם. באותה מידה הרב שרלו אינו צריך את ההגנה שלי על דבריו (ג"נ, לימדתי ואני עדיין מלמד בישיבת אמי״ת אורות שאול ברעננה בראשותו), הרב שרלו לא ביקש ממני לכתוב. הדברים הבאים הינם בשמי ובשם חברים ותלמידים הרואים עצמם תלמידים של הרב שרלו.

אך בכל זאת אני רואה צורך להבהיר נקודה מסוימת.

בהקדמה לספרו החדש (רשו״ת הדיבור בהוצאת ישיבת ההסדר אמי״ת אורות שאול) כותב הרב שרלו כי התשובות והמאמרים שהתפרסמו במסגרת האינטרנט אין בהם מקורות כתשובות הלכתיות קלאסיות זאת אך ורק בגלל המדיום שלא מתאים לתשובות מעין אלו, אך אין זה אומר שלא כל תשובה ניתנה מתוך דרך הפסיקה הקלאסית אף שלא נכתבה בשפה זו. במשך השנים נעשו ניסיונות לא מועטים של תלמידי הרב שרלו להתחקות אחר קווים מנחים בפסיקה שלו, חלקם במסגרות אקדמאיות וחלקם במסגרות פנים ישיבתיות, מי שמתעניין בכך אני מציע לו לפנות לישיבת אמי״ת אורות שאול שם ישמחו לחלוק במאמרים אלו.

אני יכול להעיד שהרב שרלו לא צריך תזכורת על מהם המקורות בנוגע לאיסור 'לא תחנם', הוא מכיר אותם מצוין, כל אחד מהם. יש כאן גישה עקרונית בנוגע לשאלות הלכתיות בנות ימינו, זמן בו יש לנו מדינה והשיקולים ההלכתיים הם מעבר לשיקולים הקלאסיים המופיעים בשולחן ערוך ואף מעבר לשיקולים שמופיעים אצל הראשונים והאחרונים שלא חוו את המציאות של המדינה עם ריבונות יהודית.

הראשונים, שמימיהם אנו שותים, לא דמיינו מציאות של רשימת שיקולים הכוללת: מדינה עצמאית מודרנית, יחס לקהילה הבין לאומית, מדינה דמוקרטית, חצי עם שאינו שומר תורה ומצוות, החובה המוסרית של אומה שחוותה חוויה של פליטות ועוד.

כיצד אפשר לומר שנושאים אלו אינם שיקולים הלכתיים? השאלה עצמה משתנה יחד עם המציאות. ישנן שאלות שאולי נראות דומות לשאלות קודמות, אך המציאות טורפת את הקלפים והופכת את השאלה לאחרת לחלוטין.

חשוב לציין שהרב שרלו הוא לא הרב הראשון שמתייחס לשאלות הלכתיות חדשות בצורה כזו, בכך הוא ממשיכם של הרב ישראלי, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב גורן, הרב אליעזר ברקוביץ' ועוד.

יש כאן מחלוקת מטא-הלכתית על התייחסותו של פוסק ההלכה למציאות בה נשאלת השאלה. אולי אפילו מחלוקת מטא- הלכתית על פסיקה במקרה בו מעורבות נקודות מוסריות ובמציאות של מדינה עצמאית באלף השישי לבריאת העולם, יש כאלה שיאמרו שנתונים אלו אינם שיקול- וזוהי דעה לגיטמית, דעת הרב שרלו היא שנתונים אלו הם שיקול שיוצר שאלה הלכתית חדשה לחלוטין.

אני בטוח שהרב אליהו גם הוא מודע לדברים אלו ועדיין בוחר לפסוק כמו שהוא פוסק וזה בסדר, אך לבוא ולהתייחס לגישתו ההלכתית של הרב שרלו כגישה לא הלכתית, זה איננו דבר ראוי.

הכותב הוא, ר"מ במדרשת לילנבאום- אור תורה סטון, חבר הנהלת נאמני תורה ועבודה ומלמד במתן הוד השרון