מתחת לרדאר הפוליטי, ובזמן שהמערכת כולה סוערת סביב סוגיות ביטחוניות וכלכליות, מתברר כי מאחורי הקלעים נעשים ניסיונות דרמטיים לבחון את הפלת הממשלה ואת החלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – מבלי ללכת למערכת בחירות חדשה.
גורמים באופוזיציה קיימו לאחרונה גישושים ובירורים שקטים מול בכירים ביהדות התורה, במטרה לבחון האם הסיעה החרדית תסכים לשתף פעולה עם מהלך של "אי-אמון קונסטרוקטיבי" – כלי פרלמנטרי המאפשר להציג ממשלה חלופית עם ראש ממשלה מוסכם, הדורש רוב של 61 חברי כנסת.
החרדים מציבים תנאים: גנץ כן, לפיד ואדלשטיין לא
התשובות שקיבלו אנשי האופוזיציה מיהדות התורה משרטטות מפה פוליטית מרתקת של קווים אדומים. ביהדות התורה הבהירו מיד כי לא ייתנו יד לשום מהלך שיציב את יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, בלשכת ראש הממשלה. מעבר לכך, החרדים פסלו לחלוטין גם את שמו של ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, כמי שיכול להוביל ממשלה חלופית כזו.
מנגד, בסיעה החרדית לא סגרו את הדלת לחלוטין והעלו הצעה חלופית משלהם: יו"ר המחנה הממלכתי (כחול לבן), בני גנץ. מבחינת יהדות התורה, גנץ הוא דמות שיכולה להתקבל על הדעת בהקשר של הובלת מהלך זמני או קבוע לייצוב המערכת.
המילכוד: גנץ יסכים להתחייב לא להתמודד?
למרות הנכונות העקרונית לדון בשמו של גנץ, המהלך נתקל כמעט מיד במבוי סתום עקב תנאי שהעלו, לפי ההבנות, גורמים באופוזיציה. על פי אותן הבנות, באופוזיציה היו מוכנים להסכים לקונסטרוקציה שבה גנץ יחליף את נתניהו, אך ורק בתנאי שגנץ ייתן התחייבות פומבית או חתומה לפיה הוא ישמש כראש ממשלת מעבר או חילוץ בלבד, ולא יתמודד על ראשות הממשלה במערכת הבחירות הבאה שתבוא לאחר מכן.
כדי להבין את גודל הדרמה, כדאי להסתכל על המתמטיקה הפרלמנטרית הנוכחית בכנסת: גוש האופוזיציה מונה כיום 52 חברי כנסת. במידה ש-7 חברי הכנסת של יהדות התורה חוצים את הקווים ומצטרפים למהלך, הגוש מגיע ל-59 אצבעות – מרחק של שני חברי כנסת בלבד (2 אצבעות) מהשגת הרוב המיוחל של 61 להפלת הממשלה.
בסביבתו של בני גנץ ובמפלגת כחול לבן מיהרו לצנן את הדיווחים ומסרו בתגובה רשמית כי "איש לא דיבר איתנו בנושא", אך הגישושים הללו מוכיחים כי מתחת לפני השטח, השותפות בתוך קואליציית נתניהו רחוקה מלהיות יציבה כפי שהיא נראית כלפי חוץ.
תגובות