מכה לליכוד: בג"ץ דחה את העתירה נגד יועמ"שית ועדת הבחירות

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה היום (רביעי) על הסף את העתירה שהגישה תנועת "הליכוד", אשר ביקשה לבטל את הליך המכרז למינוי היועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בו נבחרה עו"ד יפעת סימינובסקי.

נזכיר כי בתחילת ינואר 2026 פורסם מכרז פומבי לאיוש תפקיד היועץ המשפטי לוועדת הבחירות, לאחר שהיועץ הקודם סיים את תפקידו בתום כ-13 שנים. עו"ד יפעת סימינובסקי ניגשה למכרז, עברה הליכי מיון והערכה על ידי מכון חיצוני, וקיבלה את הציון המשוקלל הגבוה ביותר מבין המועמדים.

 בהמשך, היא רואיינה על ידי ועדת הבוחנים, שכללה את יו"ר ועדת הבחירות (השופט נעם סולברג), את השופט ניל הנדל כנציג ציבור, את היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, ואת מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס. הוועדה החליטה פה אחד על בחירתה של עו"ד סימינובסקי לתפקיד. 

מפלגת הליכוד מצידה העלתה מספר טענות מרכזיות נגד הליך המכרז: פגם בהרכב ועדת הבוחנים: העותרת טענה כי יו"ר ועדת הבחירות לא היה מוסמך לשמש כיו"ר ועדת הבוחנים, וכי מקומה של מנכ"לית הוועדה היה כיו"ר הוועדה, ולא כחברת ועדה כפי שהוגדרה בפועל. 
כשירות הזוכה: נטען כי עו"ד סימינובסקי נעדרת את הניסיון הנדרש ב"תחומי הליבה" של הוועדה - דיני בחירות ומשפט מנהלי ווהיעדר היוועצות: העותרת טענה כי היה חובה להיוועץ עם נציב שירות המדינה טרם פרסום המכרז. 

למרות זאת, השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, דחה את כל טענות העותרת: הרכב הוועדה: בית המשפט קבע כי החלטת מנכ"לית ועדת הבחירות למנות את יו"ר הוועדה לראש ועדת הבוחנים היא סמכות המוקנית לה לפי הכללים, וכי הטענות נגד הרכב הוועדה הן "חסרות יסוד". בית המשפט הדגיש כי בשל אופי המשרה הייחודי והכפיפות המקצועית של היועץ המשפטי ליו"ר הוועדה, נוכחותו של יו"ר ועדת הבחירות בוועדת הבוחנים היא "מוצדקת ומתבקשת". 

סוגיית הכשירות: בית המשפט ציין כי היה על העותרת לתקוף את תנאי המכרז עם פרסומם, ולא בדיעבד לאחר פרסום שם הזוכה. ובנוגע לטענת ההיוועצות, בית המשפט הבהיר כי המכרז נערך בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים) שאינן מחייבות היוועצות עם הנציב במקרה זה. 

לסיכום, בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהליך המכרז ואין עילה להתערבות בבחירתה של עו"ד סימינובסקי לתפקיד היועצת המשפטית.

בנוסף קבע בג"ץ: "משלא מצאנו בטענות העותרת דבר, העתירה נדחית בזאת. בהתחשב בכך שהעותרת לא חסה על משאבי הציבור – לא בעת הגשת העתירה לאחר שקיבלה מענה ראשוני להשגותיה מיו"ר ועדת הבחירות; אף לא לאחר שקיבלה מענה מפורט ומנומק לעילא ולעילא מהמשיבים היא תישא בהוצאות בסך בסך 55 אלף שקלים".