בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) את ערר הפרקליטות וקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפעול מול חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים לצורך הקפאת נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות, במסגרת שיתוף פעולה וולונטרי ובהתאם לסמכויותיה לפי דין.
ההליך עסק בפרשת הונאת קריפטו רחבת היקף המכונה ״העוקץ הרוסי״, שבמסגרתה על פי החשד בוצעו הונאות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים כלפי אזרחים בארץ ובעולם, בעיקר יוצאי מדינות חבר העמים.
לפי החשד, כספי ההונאה הועברו בין ארנקים דיגיטליים שונים והתנקזו לארנק קריפטו שבו הוחזקו מטבעות בשווי של למעלה מ-10 מיליון דולר.
במסגרת ההליך טענה הפרקליטות, באמצעות עוה״ד שרית משגב בשם המחלקה הפלילית ועוה״ד איילת לוי מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור המתבצעים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, וכן לסכל פעולות שנדרשו לצורך מניעת הברחת הכספים. עוד נטען, כי קבלת עמדת המחוזי עלולה ליצור ״עיר מקלט דיגיטלית״ לעבריינים ולגורמי טרור.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות, וכי המשטרה רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים לעבירות פליליות, וזאת מכוח סעיף 3 לפקודת המשטרה. עוד נקבע כי פניית המשטרה לחברת Tether נעשתה במסגרת שיתוף פעולה וולונטרי וללא כפייה.
תגובות