בראיון חשוף בפודקאסט של עמרי פלד, שיתף הראל סקעת בתחושותיו לגבי החיבור לדת ולמסורת הישראלית, במיוחד על רקע אירועי התקופה האחרונה. סקעת, שלא פעם נתקל במבטים תמהים כשהוא מנשק מזוזה במקומות ציבוריים, החליט שהגיע הזמן להפסיק להתנצל.
"מבט של מה קשור אתה למזוזה?"
סקעת מתאר סיטואציות שבהן אנשים הופתעו לראות אותו מקיים טקסים דתיים. "הסתכלו עליי במבט כאילו 'מה קשור כל הדבר הזה שהוא אתה – למזוזה?'", הוא מספר. למרות שהוא לא מרגיש צורך לספק הסברים, הוא רואה בשאלות הללו הזדמנות להעמיק את ההבנה של הסובבים אותו.
לדבריו, נישוק המזוזה הוא לא רק אקט של מסורת, אלא כוונה עמוקה לשמירה על הבית: "כשאני מנשק את המזוזה, אני מברך אותי ואת הילדים שלי שיהיה פה שקט, בריאות, שפע וזרימה רוחנית. זה הדבר שאני רוצה שיתגשם בבית שלי".
האמונה ככלי לתיקון עצמי
סקעת מציין כי מאז השבעה באוקטובר, הוא מזהה תהליך רחב של התקרבות לדת בקרב הציבור בישראל. אך עבורו, להתקרבות הזו יש "תג מחיר" חיובי: אחריות חברתית.
"יש בזה מידה של אחריות – להיות באמת בן אדם יותר טוב", מסביר סקעת. המארח, עמרי פלד, הוסיף כי בעולם מערבי ונרקיסיסטי, היכולת "לצאת מעצמך ולראות את האחר" היא המבחן האמיתי של האדם המאמין.
מסר של אחדות
בסיום דבריו, מדגיש סקעת את החשיבות שבמניעת פילוג על רקע דתי. לדבריו, האמונה וההתקרבות למסורת צריכות להוביל לקבלת האחר ולא ליצירת הפרדה בין מגזרים. "אסור לנו שזה יהפוך להיות הפרדה בין 'מי כן' לבין 'מי לא'", הוא מסכם.
תגובות