הפרשן הפוליטי עמית סגל יוצא במתקפה חריפה נגד אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר במערכת הפוליטית בעשור האחרון – העלאת אחוז החסימה. בסרטון שפרסם, טוען סגל כי התפיסה לפיה רף כניסה גבוה תורם ליציבות הממשל היא שגויה מיסודה, וכי המציאות הפוליטית בישראל מוכיחה בדיוק את ההפך.
סגל השווה את מבנה הכנסת למגדל קוביות, והסביר כי בניגוד למה שנוהגים לחשוב, דווקא שימוש ב"אבנים קטנות ומדויקות" מאפשר לבנות מגדל יציב ואיתן יותר מאשר הקוביות הגדולות והמסורבלות שמרכיבות את המערכת הנוכחית.
חמש מערכות בחירות והיסטוריה של כישלון
בדבריו הזכיר סגל כי בעבר אחוז החסימה היה נמוך משמעותית, מה שאיפשר ייצוג למגוון רחב של מגזרים, כולל מפלגות עדתיות קטנות. הוא מתח ביקורת על המהלך משנת 2014, אותו הובילו יחד בנימין נתניהו, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, להעלאת אחוז החסימה ל-3.25%.
לטענתו, המבחן ההיסטורי של המהלך נכשל: "זה לא מנע את חמש מערכות הבחירות האחרונות", ציין סגל. הוא הזכיר כי הרף הגבוה הוביל לשריפת מנדטים קריטית בימין בשנת 2019, לנפילת מרצ ב-2022, ובמקביל כפה על המפלגות הערביות איחודים עם גורמים קיצוניים שהקצינו את השיח הפרלמנטרי.
"סחטנות של בינוניים" וחוסר ייצוג
אחת הנקודות המרכזיות בניתוח של סגל נוגעת למאזן הכוחות בין המפלגות. "הבעיה של ישראל היא לא קיצוניות של מפלגות קטנות, אלא סחטנות של מפלגות בינוניות", הסביר. לשיטתו, אחוז החסימה הגבוה חוסם כוחות חדשים וחיוביים – כמו חרדים עובדים המשרתים בצבא או גורמים בחברה הערבית המבקשים להשתלב כלכלית ולהתנגד לטרור – מלקבל ייצוג הולם.
סגל תקף את חברי הכנסת החרדים הנוכחיים וטען כי הם פועלים לעיתים נגד האינטרסים של החרדים העובדים ואינם דואגים לצרכיהם הייחודיים. הורדת אחוז החסימה, לדבריו, תאפשר שיתופי פעולה מפתיעים בין המחנות ותשבור את המונופול של הפוליטיקאים הקיימים.
"הם היו רגילים שהם ינעלו עם מפתח את הדלת של המועדון הסגור", סיכם סגל את דבריו בנחרצות, "הגיע הזמן לפרוץ את הדלת הזאת בבעיטה".
תגובות