דברים לזכרו של מו"ר הרב אריה שטרן זצ"ל.
תחילת היכרותי את הרב אריה זצ"ל הייתה כשלמדתי בשיעור ג' במרכז הרב, הרב אריה התמנה לר"מ, והיינו השיעור הראשון שלמד אצלו.
בכל פעם הרב אריה היה דן איתנו במהלך הסדר בסוגיה לפני השיעור, חשוב היה לו לשמוע מה אנחנו הבחורים אומרים על השאלה שהעלה, הרב בנה את השיעורים בנוסף למה שהכין גם על מה שאמרנו בסדר. גם בשיעור עצמו היה לרב חשוב לשמוע מה הבחורים אומרים על דבריו. זה היה מבחינתנו חידוש.
בתקופה מאוחרת יותר, התחלתי לעבוד במכון הלכה ברורה, והייתי יושב יחד עם הרב אריה על עבודות שעשיתי, גם אז התחושה הייתה של לימוד משותף של הסוגיה, תוך כדי הלימוד הוא היה מאיר ומעיר את הערותיו.
הרב אריה זצ"ל הקרין את הביחד - הוא לא "מלמעלה" אלא לומד במשותף, ומוסיף את מה שנראה לו נכון. אחרי שישבנו יחד על עבודה שעשיתי, הייתי יוצא עם הרגשה טובה ושמחה, משום שתמיד נתן את ההרגשה של השותפות איתו בבניין דבר גדול וחשוב - הלכה ברורה ובירור הלכה.
השותפות באה לידי ביטוי גם כשזכינו והיה אירוע הוצאה לאור של מסכת חדשה של המכון, והרב אריה זצ"ל התקשר במיוחד להזמין אותי שהרי כולנו שותפים למשימה הגדולה של הלכה ברורה.
הרב אריה אתה בהלכה ברורה
אמר לי פעם שחשוב לו שכשיש שמחה לאחד מחברי המכון שיביא כיבוד למכון, כדי שנרגיש שאנחנו חבורה אחת ושותפים לאותה משימה.
גם כאשר היו שואלים את הרב שאלה בהלכה, שיתף לעיתים את אנשי המכון ורצה לשמוע את דעתם, על מנת שיהיו כולם חבורה אחת.
בעבודה במכון הלכה ברורה ראיתי את מסירותו הגדולה למכון. אמר לי פעם שהרב צבי יהודה זצ"ל אמר לו "הרב אריה אתה בהלכה ברורה" - כלומר שזאת השליחות העיקרית שלו, ואמר לי שלכן גם כשעשה דברים אחרים, תמיד העבודה במכון הלכה ברורה הייתה מרכזית עבורו כמו שאמר הרב צבי יהודה.
היה שמח על כל מקור שמצאנו
אחד הדברים הנפלאים שהיו בלימוד עם הרב אריה, הייתה אהבתו לכל פרט בתורה, גם אם לכאורה נראה דבר קטן, כשמצאנו מקור באחד הראשונים לפסק של השולחן ערוך או הרמ"א , שהיה נראה לכאורה קשה, הרב היה ממש מאושר, ואפשר לחוש את הפסוק: "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב".
כשלמדנו את הסוגיה על התקיעות בראש השנה נהנה מאוד כשמצאנו בבעל המאור מקור למנהג לתקוע מאה תקיעות שמובא במשנה ברורה, והיו דוגמאות אחרות שהתקשינו למצוא מקור לכתוב בהלכה, וביקש לברר אצל תלמידי חכמים מה הם אומרים ולעדכן אותו משום שזה מאוד מטריד אותו.
הרב קוק זצ"ל מלמד אותנו שבתורה יש יופי בדברים הגדולים, ויש יופי מיוחד לראות איך התורה עוסקת גם בדברים שלכאורה נראים קטנים, לרב אריה זצ"ל היה כישרון גדול בלעסוק בדברים שלכאורה נראים קטנים ולהפוך אותם לגדולים.
הרב צבי יהודה לא היה מוכן להשתמש במילה 'מקרה'
הרב אריה זצ"ל הרגיש אחריות גדולה בכל מה שעשה ובפרט בעבודה במכון הלכה ברורה, והיה חשוב לו שכל מילה תהיה מדויקת, שהרי אנו עוסקים בבנין התורה לדורות.
כתבתי פעם באחת העבודות שהסוגיה מדברת על שלושה 'מקרים', הרב אריה זצ"ל העיר לי שהרב צבי יהודה זצ"ל לא היה מוכן להשתמש במילה הזאת, משום שאין 'מקרה' בעולם ולכן הוא שינה את הניסוח לשלושה 'אופנים', אחריות על כל מילה כתובה.
הרב אריה סיפר לי בהקשר הזה שהוא אמר פעם לרב צבי יהודה זצ"ל שהוא עייף, והרב צבי יהודה זצל העיר לו "עייף ויגע ולא ירא"... ומאז לא יכול היה לומר את המילה הזאת.
הרב אריה זצ"ל שיתף אותי מידי פעם בדעותיו בענייני ציבור, ניכר היה הכאב הגדול שיש לו כשחשב שצריך להתנהל אחרת להצלחת אחדות עם ישראל שהייתה בראש מעיניו.
הרב אריה זצ"ל היה חדור בשליחות שהוטלה עליו להוציא לאור את ש"ס הלכה ברורה, ויחד עם שליחות גדולה ברבנות ובהעמדת תלמידים, החדיר בענווה גדולה בכולנו הגדלת תורה בדור של גאולה.
==
הרב בעז רויטל הוא ר"מ בישיבת 'שבי חברון'.
תגובות