לאחר שלושים שנות שתיקה, מרגלית הר שפי שוברת שתיקה בראיון בלעדי ומקיף לעיתון "בשבע" ולאתר "בשבע אונליין". הר שפי, שהייתה סטודנטית באוניברסיטת בר אילן והורשעה ב"אי מניעת פשע" לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פותחת הכל: מתקופת החקירות הקשה במרתפי השב"כ, דרך העוול הציבורי שלטענתה נעשה לה, ועד לשיימינג שמלווה אותה בכל צעד בחייה האישיים גם היום.
הר שפי הורשעה בזמנו בטענה שידעה על כוונותיו של יגאל עמיר ולא מנעה את הרצח. היא ריצתה חמישה חודשי מאסר בפועל מתוך תשעה שנגזרו עליה, לאחר שזכתה לחנינה מנשיא המדינה.
"עינויים של צווארון לבן"
בראיון מתארת הר שפי את ימי החקירה בשב"כ במילים קשות ומגדירה אותם בציניות כאירוח "הכל כלול". "התא היה אמנם מתאים לעכברים, אבל למזלי הם לא היו בו", היא מספרת. "עשו לי פגיעות של צווארון לבן – השפלות, דברים פיזיים עדינים כמו מניעת אכילה ושינה, מניעת עורך דין, ועשו לי עוד דברים שלא כאן המקום לפרט אותם".
לדבריה, הטראומה מהחקירות הללו וממה שהיא מכנה "עינויי צווארון לבן" נותרה צרובה בה, ומעבר למאסר הפיזי, היא מתמודדת עם "מאסר ציבורי" הנמשך שלושים שנה.
הפצצה: "אני יודעת מה קרה, אבל לא יכולה לדבר"
שיא הראיון נרשם כאשר הר שפי נשאלת על התיאוריות השונות סביב הרצח ועל התחושה הציבורית שרב הנסתר על הגלוי. בתגובה, היא מטילה פצצה לאוויר: "אני יודעת (מה קרה), אבל לא יכולה לדבר".
כשמתבקשת להסביר, היא בוחרת בטון ציני ומרומז: "איך אפשר לחשוד בגוף ביון, שכל אורחותיו יושר ואמת, שהוא מנהל קונספירציה? שב"כ וקונספירציות אלה שני דברים שאי אפשר לחבר ביניהם". היא מוסיפה כי אינה מאמינה שהציבור הרחב מסוגל בכלל לעכל את המידע שברשותה: "זה לא יושב על שום דבר שאנשים מכירים, הם לא יודעים איך עובד עולם הביון".
למרות הסקרנות שעוררו דבריה, הר שפי הבהירה כי היא לא מאמינה שתוכל לספר את הידוע לה גם בעתיד: "לא חושבת שזה יקרה", סיכמה. הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע בעיתון "בשבע".
תגובות