ב-26 באפריל 1986, בשעה 01:23 לפנות בוקר, סדרה של כשלים הנדסיים וטעויות אנוש הובילו לפיצוץ הכור הרביעי בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל שבאוקראינה. האסון, שדורג בדרגה המקסימלית (7) בסולם האירועים הגרעיניים, שיחרר לאטמוספירה פי 400 יותר חומר רדיואקטיבי מהפצצה שהוטלה על הירושימה. עד היום, אזור האסון משמש תזכורת מצמררת לעוצמתו של האטום ולמחיר הרשלנות.
5 עובדות שחובה להכיר על האסון:
פינוי באיחור גורלי: העיר הסמוכה פריפיאט, שבה התגוררו כ-50 אלף תושבים, פונתה רק כ-36 שעות לאחר הפיצוץ. התושבים קיבלו הוראה לקחת רק חפצים חיוניים ל"שלושה ימים", אך מעולם לא הורשו לחזור לבתיהם.
"היער האדום": הקרינה סביב הכור הייתה כה חזקה עד שעצי האורן ביער הסמוך מתו ושינו את צבעם לכתום-אדום בוהק. זהו אחד האתרים המזוהמים ביותר בעולם, והעצים שנכרתו ונקברו שם עדיין אינם מתכלים כראוי בגלל היעדר פטריות וחיידקים.
גבורת ה"ליקווידטורים": כ-600 אלף איש (חיילים, כבאים ועובדים) גויסו לניקוי האתר. רבים מהם חשפו את עצמם לקרינה קטלנית כדי לבנות את "הסרקופג" הראשון מעל הכור ולמנוע דליפה נוספת שהייתה עלולה להפוך חלקים נרחבים מאירופה לבלתי ראויים למגורים.
רגל הפיל: בליבת הכור נמצא "רגל הפיל" – גוש לבה רדיואקטיבית שנוצר מהתכת הדלק הגרעיני. ברגע היווצרותו, שהייה של 300 שניות בלבד לידו הייתה גורמת למוות ודאי תוך יומיים. גם היום הוא נותר אחד העצמים המסוכנים ביותר על פני כדור הארץ.
שמורת טבע לא צפויה: למרות הזיהום, בהיעדר בני אדם, "אזור ההדרה" הפך למקלט עבור חיות בר. זאבים, דובים וסוסים פראיים משגשגים כיום בין בנייני הבטון הנטושים של פריפיאט, במה שנחשב לאחד הניסויים האקולוגיים המרתקים בהיסטוריה.
תגובות