היום (א') בצער רב הלך לעולמו עזריאל צדוק, ששימש כמזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי, והיה דמות מרכזית בעשייה החקלאית וההתיישבותית בישראל.
ילדות בתימן
צדוק נולד למשפחה יהודית מבוססת בעיר צנעא. אביו היה סוחר בדים, והמשפחה כולה הייתה שותפה לפרנסה. כבר בגיל צעיר החל ללמוד אצל "מורי", שלימד אותם קריאה, תפילה והפטרה מגיל רך.
בגיל עשר בלבד פתח אביו עבורו חנות קטנה.
המהפכה והפחד: "סגרו את השערים"
המציאות השתנתה באחת עם פרוץ המהפכה בתימן.
"פעם אחת האימאם (המלך) יצא החוצה לטייל במרכבה שלו ברחבי צנעא, ואנחנו לא ראינו אף פעם את המלך אז יצאנו החוצה לראות אותו"
"לפתע ראינו שסוגרים את השערים של העיר" סיפר "אמרו לנו שהאימאם נהרג".
בעקבות האירועים, נסגר הרובע היהודי בצנעא והקהילה חיה בחשש מתמיד. בהמשך פרצו פורעים לרובע היהודי בעיר, שדדו והחריבו מכל הבא ליד.
הדרך לארץ והמגפה: "כל יום מתו עשרות אנשים"
כשנפתח החלון סוף סוף לעליה, יצאה המשפחה למסע ארוך וקשה שנמשך שבועות, הדרך עברה דרך מדבריות ומחנות מעבר, אך שם חיכתה הטרגדיה הקשה ביותר.
ממש לקראת היציאה מתימן באזור עדן עצרו אותם, ואמרו להם שיש מגיפת דבר, ואי אפשר להמשיך.
"במגפה, כל יום מתו עשרות אנשים" תיאר "ואנחנו היינו צריכים לפנות את המתים, ובתוכם גם את אחותי הקטנה"
העלייה והעשייה
לאחר שבועות של המתנה, המשיכו למחנה העולים ומשם לארץ ישראל, צדוק הגיע עם משפחתו למחנות העולים, תחילה בראש העין ובהמשך בירושלים.
כבר בגיל צעיר השתלב בעבודה - סייע במחנות, ובהמשך יצא לעבוד וללמוד במסגרת תנועת בני עקיבא והנח"ל.
עם השנים הפך צדוק לאחד מאנשי המעשה של ההתיישבות.
הוא היה שותף להקמת מערכות חקלאיות, מפעלי ייצור, ויוזמות שנועדו לבסס את המושבים והחקלאות בישראל.
בהמשך שימש כמזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי, ופעל לאורך שנים למען ההתיישבות והחקלאות.
"היהדות היא הקיום שלנו"
לצד העשייה הציבורית, הדגיש צדוק לאורך השנים את החשיבות של שמירה על המסורת והזהות היהודית.
"חשוב מאוד לשמור על עיקרי היהדות" אמר "זה הקיום שלנו".
עזריאל צדוק הותיר אחריו משפחה, חברים ומורשת של עשייה, אמונה ובניין הארץ.
יהי זכרו ברוך.
תגובות