הבטיחו משילות? דו"ח המבקר חושף הפקרה של הממשלה בנגב

דו"ח מעקב מקיף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שלישי), חושף תמונת מצב מדאיגה וחמורה של קריסת המשילות בנגב.

מהדו"ח עולה כי למרות ההבטחות, בעיית המשילות לא רק שלא נפתרה מאז הדו"ח הקודם ב-2021, אלא אף החמירה משמעותית , כשהיא מלווה באוזלת יד ממשלתית ובהיעדר תיאום בין הרשויות.

"הדו"ח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר", קבע המבקר אנגלמן. "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך - הם אף חוששים להגיש תלונות".

טרור וריגול איראני סביב בסיס נבטים

 אחד החלקים המטרידים בדו"ח נוגע לפגיעה בביטחון הלאומי ולתופעת ה"פלסטיניזציה" במגזר הבדואי. על פי הערכת השב"כ המובאת בדו"ח, כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית. המבקר מתריע כי הדבר מוביל למעורבות באירועי אלימות וטרור ומהווה "איום אסטרטגי על מדינת ישראל".

ההפקרות הביטחונית זולגת גם למתקנים האסטרטגיים ביותר: סביב בסיס חיל האוויר בנבטים חלה עלייה באירועי ירי, כאשר באחד המקרים אף נפגעה כנף של מטוס. הדו"ח חושף בנוסף תופעה חמורה של חדירת רחפנים לשטח הבסיס. השיא, כך מתאר המבקר, הגיע בהגשת כתב אישום ביולי 2025 נגד תושבת הפזורה שאספה מודיעין על הבסיס עבור גורמים איראניים במסגרת מבצע "עם כלביא".

מכת הפרוטקשן ותשתיות קורסות

תופעת גביית דמי החסות (פרוטקשן) בנגב ממשיכה להשתולל ללא מענה משטרתי הולם. סקר שנערך בפברואר 2025 ומוצג בדו"ח מעלה נתון מדהים: 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה. קבלנים רבים נמנעים מלגשת למכרזים, ופרויקטים מתייקרים בסכומים של עד מיליון שקלים.

במקביל, הפגיעה בתשתיות הלאומיות שוברת שיאים. חברת החשמל התמודדה עם זינוק חד במספר החבלות בתשתיות שלה, ממוצע של 29 אירועים בשנה – פי 2.5 מהממוצע הארצי. גם חברת המים מקורות סובלת מכ-103 אירועי חבלה בשנה, שגרמו לנזק הנאמד ב-3.1 מיליון שקלים. במקביל, תחנות המשטרה בנגב סובלות ממחסור חמור בכוח אדם – חוסר של 25% בתחנת עיירות ו-20% בתחנת רהט.

16,000 נשים בפוליגמיה - ורק 3 כתבי אישום

 כישלון מהדהד נוסף של רשויות האכיפה נרשם בטיפול בעבירת הפוליגמיה. כיום חיות בנגב 16,256 נשים בתאים משפחתיים פוליגמיים – עלייה של 16% מהדו"ח הקודם. למרות היקף התופעה הבלתי חוקית, והקמת "מחלק פוליגמיה" במשטרה, בין השנים 2022 ל-2024 נפתחו 113 תיקים בלבד, ומתוכם הוגשו רק 3 כתבי אישום.

הביטוח הלאומי, מצידו, משלם סכומי עתק למשפחות פוליגמיות כ"תוספת תלויים", תוך הגדלת הקצבאות במאות אחוזים, כאשר לנציגי המוסד אפילו אין נתונים מדויקים על היקף התופעה.

הממשלה משותקת

 כיצד הממשלה מטפלת במשבר? על פי המבקר, היא פשוט לא מתפקדת. ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שהוקמה ב-2023, לא התכנסה אפילו פעם אחת במשך השנתיים שחלפו מאז הקמתה. כמו כן, משרדי הממשלה לא משתפים מידע ביניהם, ואין בסיס נתונים אחוד.

המבקר חותם את הדו"ח בדרישה ברורה לראש הממשלה: למנות גורם ממשלתי מתכלל בעל סמכויות שיוביל תוכנית לאומית רב-שנתית, כדי לגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב ולמנוע את המשך אובדן האמון של התושבים במוסדות המדינה.

לשכת בן גביר: אלה המספרים האמיתיים

ביקשנו את תגובת המשרד לביטחון לאומי, אך לא קיבלנו. במקום זה לשכת השר בן גביר מסרה את התגובה הבאה:

"מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב.

המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם - אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב:

* מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום.
* יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום. (המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים).
* ⁠כיתות כוננות - ב 2022: 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים.
* החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום.
* מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום.

מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן", לשון ההודעה.