בפרק 38 של סינמה שו״ת, פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, מארח אבי לודמיר את הבמאי והתסריטאי אלון גור אריה לשיחה על קומדיה, על יצירה מתוך תשוקה ועל הדרך הארוכה שבין סרט מחתרתי לסרט קאלט.
אלון גור אריה בסינמה שו"ת עם אבי לודמיר
גור אריה, מהקולות הבולטים והייחודיים בקולנוע הישראלי, נע בין עולמות שונים. מצד אחד סרטי קומדיה פרועים כמו המוסד, ומצד שני סרטים דוקומנטריים על דמויות מפתח בתרבות הישראלית כמו יהודה ברקן וזאב רווח.
בשיחה הוא מתאר קריירה שנבנתה לא מתוך מסלול אחד ברור אלא מתוך תנועה מתמדת בין עשייה, ניסוי ולמידה.
האהבה לקומדיה התחילה אצלו כבר בילדות, כשאסף באובססיביות קטעים מצחיקים והקליט מערכונים. עם השנים זה הפך לשפה, ולבסוף גם לבחירה מקצועית. למרות שבבתי ספר לקולנוע לא תמיד עודדו קומדיה, הוא המשיך להתעקש על הקול שלו ולפתח סגנון שמושפע ממסורת ארוכה של קומיקאים וקולנוענים.
מ"המוסד הסגור" ל"המוסד"
הפריצה הגיעה עם המוסד הסגור, סרט קצר שנעשה כמעט בלי תקציב ועם צוות מתנדבים, והפך עם השנים לסרט פולחן שהוקרן שוב ושוב בסינמטקים. עבור גור אריה זה היה רגע שבו הבין שיש קהל לדברים שלא נעשים כאן בדרך כלל, ושאפשר לבנות קהל גם מחוץ למסגרות המקובלות.
המעבר לסרט המוסד באורך מלא היה תהליך ארוך של שנים, בעיקר בגלל הקושי לגייס תקציב לקומדיה. לדבריו, תסריט קומי לא תמיד מצליח להעביר את הטון האמיתי של הסרט, ולכן דורש אמון גדול מצד המפיקים והגופים המממנים. בסופו של דבר, עם החיבור הנכון, הסרט יצא והגיע לקהל רחב בזמן קצר.
גם סרט דוקומטנרי צריך סיפור
לצד הקולנוע העלילתי, גור אריה עוסק גם ביצירה דוקומנטרית. הוא מדבר על האחריות שביצירת סרט על אדם אמיתי, ועל הצורך לבנות גם סרט כזה כמסע דרמטי שלם. עבורו, גם דוקומנטרי צריך להיסחף כמו פיצ׳ר, עם סיפור ברור, קונפליקט ותנועה קדימה.
השיחה נוגעת גם בעבודה על סרטי ילדים, בהרצאות שהוא מעביר על תולדות הקומדיה, ובדרך שבה הוא ממשיך ללמוד כל הזמן על קולנוע דרך צפייה, חקירה והוראה. מתוך כל אלה הוא ממשיך לפתח פרויקטים חדשים, כולל סרטים עלילתיים, דוקומנטריים ואפילו ניסיונות בז׳אנרים נוספים כמו אימה.
כך מצטייר יוצר שלא מפסיק לזוז, שלא מוכן להישאר במקום אחד, ושמחפש כל הזמן את האתגר הבא. כזה שמעדיף לעשות משהו שלא נעשה, גם אם הדרך אליו ארוכה ומלאת חוסר ודאות.
תגובות