בשבועות האחרונים ובעיקר מאז התפוצצות הפרשה סביב אחיו של ראש השב"כ. בצלאל זיני, הרשת סוערת סביב השימוש של הפרקליטות במילים "סיוע לאויב בזמן מלחמה", בהקשר לפרשיות ביטחונית ובעיקר הברחת סחורה לעזה.
מספר ימים אחרי ה-7 באוקטובר, נשא מוסטפא ג׳מאל דרשה בפני מאות מתפללים במסגד בשכונת עיסאוויה בירושלים ובסביבתו, בה קרא להצטרף ללחימה לצד חמאס. קריאה זו הופצה בכלי תקשורת רבים, בארץ ובעולם.
בדרשתו אמר, בין היתר, "הלחימה היא חובה, חובה על האומה הזאת בזמן הזה; על כל מוסלמי שיכול לבצע ג'יהאד בנפשו (על ידי הקרבתה) ובכספו. חובה על כל מי שיכול לבצע ג'יהאד לעשות זאת".
על פי הדיווח של אבישי גרינצייג, פרקליטות מחוז ירושלים ביקשה להעמידו לדין על עבירת סיוע לאויב המלחמה, לאור הנסיבות המאוד קיצוניות.
פרקליט המדינה דחה את עמדת פמ״י בנימוק שיש לשמור את סעיף ״סיוע לאויב במלחמה״ רק למקרי קיצון במיוחד. העבירה שיוחסה לו היא: "גילוי החלטה לבגוד".
מנגד, בתיקי הברחת סיגריות לסוחרים בעזה בזמן מלחמה - אירוע קל לחלוטין, לפחות בהשוואתו לאירועים אחרים - פרקליט המדינה התעקש להגיש כתבי אישום דווקא על סיוע לאויב במלחמה.
גרינצייג הביא את תגובתו של פרקליט המדינה עמית איסמן, שאי אפשר לקרוא אותה אחרת מבלי לחשוב על המילים: "זה לא אותו דבר".
בתגובה מסר פרקליט המדינה: "לא ניתן להשוות בין עבירת הביטוי המדוברת לעבירות הביטחוניות החמורות שביצעו לכאורה הנאשמים בהברחת סחורות לעזה בזמן מלחמה.
למעלה מן הנדרש נציין, כי ככלל, עבירות ביטוי מתורגמות לעבירה של הסתה לטרור או לאלימות. במקרה זה, בשל חומרת ההתבטאות של המטיף, העיתוי והנסיבות, אימץ פרקליט המדינה את עמדת המשנה לפיה יש לייחס לראשונה במקרה כזה עבירת ביטחון של גילוי החלטה לבגוד.
עבירת הסיוע לאויב במלחמה לא התאימה לאירוע זה, והדבר מלמד על השימוש הזהיר והמדוד שהפרקליטות עושה בה".
תגובות