הוועדה למינוי בכירים אישרה את מועמדו של ראש הממשלה נתניהו, האלוף רומן גופמן, אל תפקיד ראש המוסד.
ראש הממשלה נתניהו הודיע לפני רגעים בודדים, כי לאחר שאושרה הערב תקינות מועמדתו של האלוף רומן גופמן על ידי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, נתניהו חתם רשמית על כתב המינוי לתפקיד.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) אשר גרוניס, אישרה הערב את מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, עם קבלת אישור הוועדה, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על כתב המינוי של ראש המוסד הבא, האלוף רומן גופמן, שייכנס לתפקידו ביום ה-2 ליוני 2026 לתקופה של 5 שנים".
החלטת הוועדת התקבלה ברוב קולות, למרות התנגדותו של יו"ר הוועדה, נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) אשר גרוניס, ונקבע בלשון ההחלטה "לא נמצא פגם בטוהר המידות" של אלוף רומן גופמן ואין מניעה לאשר את מינויו לראש המוסד.
הוועדה גם התייחסה ובחנה מספר טענות שהועלו נגד המינוי, ודחתה את רובן המכריע פה אחד:
זיקה אישית או פוליטית: הוועדה השתכנעה כי הקשר בין גופמן לנתניהו הוא מקצועי וענייני בלבד, וכי תפקיד המזכיר הצבאי הוא מינוי צבאי רשמי שאינו מבוסס על נאמנות אישית.
גיוס חברה אזרחית לסיוע הומניטרי בעזה: נקבע כי הפעולות נעשו בסמכות, נבחנו ואושרו על ידי השב"כ, צה"ל וועדת הפטור ממכרז של משרד הביטחון.
לחץ על חברי כנסת (חוק שכר יוצאי צבא): נמצא כי גופמן פעל בשליחות הדרג המדיני והצבאי הבכיר, הציג את עמדת המערכת בגלוי ולא הפעיל לחץ פסול.
הדלפת מסמך ה"בילד": לא הוצגה כל ראיה הקושרת את גופמן לפרשה, והוא מעולם לא נחשד בה.
הפרשה היחידה שבחנה הוועדה, והעלתה התנגדות בודדת הייתה פרשת אורי אלמקייס, בה על פי הטענות, גופמן יזם ועמד בראש הפעלת הקטין במבצע השפעה והפעלת סוכנים במדינת אויב, דבר שהוביל למעצרו של הקטין. נטען כי גופמן מסר גרסה כוזבת בתחקיר והפקיר את הקטין לאחר שאלמקייס שנחשד בפלילים במסגרת הפרשה.
שלושת חברי הוועדה השתכנעו כי לא נפל דופי בטוהר המידות של גופמן גם בפרשה זו. הם התבססו על עדויות ועל ראיונות שנתן אלמקייס בתקשורת, יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, הביע הסתייגות בפרשה וסבר בניגוד ליתר החברים כי קיימת בעיה במינוי על רקע זה, ועמד בעמדת מיעוט בנושא זה.
תגובות