"עצים עוד יזכרו אביב" הוא שמה של תערוכת יחיד לאמנית חנה שחר.
בעשרים השנים האחרונות הידיים של האמנית חנה שחר, ביקשו לגעת בחיים עצמם ומצאו את דרכן אל החימר ואל הברונזה ואל העולם שבו המוזיקה הופכת לדמות מוחשית והרגש מתגבש לצורה.
היצירה שלה נעה בין הרך לנוקשה בין החימר הגולמי לבין הברונזה הנצחית. בכל פסל היא מחפשת את הרגע שבו החומר הופך לרגש. שחר מנסה ללכוד לא רק את הדמות אלא את הצליל שהיא מפיקה. "אחד הפסלים הקרובים לליבי הוא הילדים המטפסים על ההר. תמיד אמרתי לילדי" היא מספרת לנו- "לא עולים בפעם אחת". המשפט הזה מלווה אותי גם ביצירה. צעד אחרי צעד. כתם צבע אחר כתם צבע, ליטוף של חומר ואז עוד אחד. עד שהנשמה משתקפת ביצירה הגמורה".
נגיעה בחושים
וחנה מוסיפה:"הציור עבורי כמוהו כנגיעה בחושים... היציאה אל הטבע היא חוויה של ספיגת הנוף, הקשבה לשירת העצים, לדממת ההרים, ציוץ הציפורים וריח הפרחים...אני אוספת את הכל ולוקחת איתי לסטודיו. שם המכחול שר עם הצבע ומלטף את הבד ליצירה המהווה מפגש מחודש ביני לבין הטבע.. הציור עבורי הוא החיים.
כשאני מציירת, אין דבר שקיים מעבר לבד, למכחול ולדמיון. בסטודיו אני חיה ונושמת את הצבע ושום דבר לא קיים מעבר לזה.. הצבעים מעוררים בי רגשות שאינם באים לידי ביטוי בחיים הממשיים. באמצעות הצבעים אני יוצאת למסע רגשי ששיאו היצירה שלעולם אינה נגמרת..הים בציור איננו רק טבע. הים הוא מראה לנפש. "
בתערוכה ניבט עולמה הפנימי של חנה. "להביט דרך הפסלים והציורים שלי ברגעים של חסד ואהבה גדולה לאדם ולאדמה." מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב.
תגובות