הרב בני לאו פרסם התייחסות למכתב שנשלח ביום שישי האחרון על ידי רב גדודי בחטיבת חי"ר, שבו הובהר לנשות המילואימניקים כי לבעליהן אין היתר הלכתי לשוב הביתה במהלך השבת. הרב לאו פתח את דבריו בעיקרון המנחה "אילו היתה בתך?", והדגיש כי השולחן הערוך צריך להיות "מדריך לחיים שיש בהם מבט שלם הכולל את המפגש שבין ההלכה המתחככת עם מציאות החיים".
למרות דברי שבח על מסירותה של הרבנות הצבאית לאורך המלחמה, טען הרב לאו כי במקרה זה חל כשל בהקשבה לעורף. "במכתב הזה לעניות דעתי יש כשל שנולד מתוך חיכוך מוגבר עם השטח של הלוחמים שבא על חשבון טשטוש ההקשבה למרחב החיים של העורף, של בנות הזוג ובני המשפחה", כתב הרב.
"כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא"
בניתוח ההלכתי, השווה הרב לאו את מצב הלוחמים לפסיקה המאפשרת לאנשי צוות רפואי לשוב לביתם בסיום משמרת גם בשבת. הוא הסתמך על הנימוק 'כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא שלא ירצו להציל עוד', וציין כי "האיסור לשוב הביתה יגרור בהכרח לדלדול כוח האדם שיסכים להכניס עצמו לעבודה הזו".
הרב לאו שיתף בתחושות האישיות כמי שמקשיב לארבעה מילדיו המגויסים כעת: "אני מקשיב לכלותי הנמצאות בבית עם הילדים ללא בני זוג ורואה בעיני איך החבל נמתח עד הקצה. מדמיין את הטלפון של אחד מילדי... שמודיע לאשתו וילדיו שהוא לא יגיע כי החזרה כוללת חילול שבת. זה לא רק משבר אישי ולא רק קושי משפחתי. זה יגרום בוודאות לירידה משמעותית ביכולת הגיוס בסבב הבא".
יציאה הביתה כצורך מבצעי
לדבריו, יש להבחין בין יחידה עורפית שיוצאת כסדר לבין יחידות קרביות במילואים הנמצאות בסבבים ממושכים. "כשמדובר ביחידה קרבית שמוסיפה סבב על סבב הצורך של היציאה הזו הופך להיות צורך מבצעי", קבע.
בסיום דבריו קרא הרב לאו לצבא לתכנן את יציאות הלוחמים באופן שלא יכניס אותם לקונפליקט, ולרבנות הצבאית לספק את הגיבוי הרוחני הנדרש: "הרבנות צריכה להיות זו שמגביהה את קומת הרוח והחוסן על ידי היתר שנותן לחיילים את הבטחון שהם לא חורגים מכללי ההתנהגות הדתית השלמה שבה הם בחרו ולאורה הם פועלים".
תגובות