זריזים בפרקליטות המדינה. בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה שעד עכשיו, כ-4 חודשים אחרי בקשת החנינה של נתניהו עוד לא מסרה את עמדתה, בפרקליטות כבר הגיבו ואפילו ביצעו השלמות לבקשת הנשיא.
בתחילת השבוע, ביקש הייעוץ המשפטי של בית הנשיא השלמות והבהרות על חוות הדעת של מחלקת החנינות בפרקליטות המדינה והנה, במשרד המשפטים השיבו עוד לפני החג.
בהודעת הפרקליטות הבוקר נאמר: "בהמשך לבחינת בקשת החנינה בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, העבירה הבוקר, יום רביעי, מחלקת חנינות במשרד המשפטים ליועצת המשפטית של בית הנשיא, את עמדתה ביחס לשאלות שפורטו וכן והשלמות נוספות שהתבקשו ביחס למספר סוגיות"
מה קרה הבוקר ומה המשמעות
ההודעה הקצרה שפרסמה הפרקליטות בבוקר יום רביעי מסמנת שלב משמעותי בהליך שמתנהל כבר תקופה ממושכת: מחלקת החנינות במשרד המשפטים סיימה לגבש את עמדתה הרשמית ביחס לבקשת החנינה של ראש הממשלה, והעבירה אותה לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא. מדובר בפעולה שיש לה משקל פרוצדורלי כבד, שכן היא מאפשרת לבית הנשיא להמשיך בבחינת הבקשה על בסיס תשתית עובדתית ומשפטית מלאה יותר.
ההשלמות שהועברו עוסקות במספר סוגיות שנדרשו הבהרות לגביהן, אך לא פורטו בפומבי אילו סוגיות אלה. ההנחה המקובלת בין גורמים משפטיים היא שמדובר בנושאים הנוגעים להשלכות המשפטיות של מתן חנינה בשלב שבו ההליך טרם הסתיים, ולתקדימים שנוצרו בפסיקה ובמדיניות הנשיא הקודם שנתן חנינה טרם השלמת ההליכים - חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי.
מהו תהליך בקשת החנינה
בישראל, זכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, ומעניקה לנשיא סמכות לחון נידונים, להקל בעונשם או למחוק את הרשעתם. בניגוד לתפיסה הרווחת, חנינה אינה ניתנת אוטומטית וגם אינה הליך פשוט של מתן אישור פורמלי. מדובר בתהליך מובנה הכולל מספר שלבים.
ראשית, מוגשת הבקשה לנשיא המדינה, בדרך כלל על ידי המורשע, עורך דינו או בני משפחתו. הבקשה מועברת לאחר מכן למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאוספת חוות דעת ממגוון גורמים, ובהם הפרקליטות, שירות בתי הסוהר, רשות שיקום אסירים, ולעיתים גם גורמים רפואיים. בשלב הבא, מחלקת החנינות מגבשת עמדה מסכמת ומעבירה אותה ליועצת המשפטית של בית הנשיא, שבוחנת אותה ומגישה המלצה לנשיא. ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הנשיא.
במקרה של נתניהו, מורכבות ההליך גדולה במיוחד: ראש הממשלה הכהן עומד לדין פלילי בשלושה תיקים, וטרם ניתן פסק דין סופי באף אחד מהם. שאלת האפשרות לחון אדם שהרשעתו טרם הפכה חלוטה, או שלגביו ההליך המשפטי עדיין מתנהל, מעוררת שאלות משפטיות שאין להן תשובה חד-משמעית בפסיקה הישראלית.
תפקיד היועצת המשפטית של בית הנשיא
היועצת המשפטית של בית הנשיא היא הגורם המשפטי הבכיר ביותר בתוך מוסד הנשיאות, ותפקידה לסנן, לבחון ולהמשיג את החומרים שמגיעים לנשיא בכל הנוגע לבקשות חנינה ולשאלות משפטיות אחרות. היא אינה גורם פוליטי, אך עמדתה מהווה עוגן מקצועי שהנשיא נשען עליו בקבלת ההחלטה.
במקרה הנוכחי, העברת ההשלמות אליה מהווה מעשה בפועל שמקדם את ההליך לשלב הבא. בשלב זה, היועצת אמורה לבחון את החומרים שהועברו, לוודא שמלוא התמונה המשפטית מונחת בפני הנשיא, ולגבש עמדה שתסייע לו להכריע. לא ברור עדיין מה לוח הזמנים הצפוי לשלב זה, אם כי בית הנשיא לא פירסם עד כה כל הצהרה בנוגע למועד הכרעה.
השאלה כיצד יפעיל הנשיא את שיקול דעתו, ומתי, נותרת פתוחה. אך ברור שהעברת ההשלמות הבוקר מקרבת את ההכרעה - ועמה, ללא ספק, גל חדש של עימות ציבורי סביב אחד המקרים הרגישים ביותר שהגיעו לפתחו של בית הנשיא מאז קום המדינה.
תגובות