הערכה: ישראל לקראת סיום יעדי המלחמה באיראן

חודש לאחר פתיחת מבצע “שאגת הארי”, במערכת הביטחון חושפים תמונת מצב עדכנית ומציגים את ההישגים שנרשמו - הן בשלבי ההיערכות שקדמו ללחימה והן במהלכה.

פרשננו הצבאי קובי פינקלר מעריך, כי במלאת 31 ימים למלחמה, ישראל מתקרבת לשלב סיום השגת יעדיה המרכזיים במלחמה מול איראן. לפי גורמים ביטחוניים, מרבית היעדים שסומנו מראש כבר הושמדו, והיכולת של איראן לשקם את הנזקים צפויה להימשך זמן רב.

במהלך החודש האחרון התמקד צה”ל בכמה מאמצים עיקריים: פגיעה נרחבת במערך ההגנה האווירית של איראן, השמדת מערכות השיגור לעבר ישראל, צמצום משמעותי של מערך הטילים הבליסטיים (תוך הבנה שלא ניתן להשמידו לחלוטין), וכן פגיעה עמוקה בתעשייה הביטחונית האיראנית על כלל מרכיביה. לצד זאת, פועלת ישראל גם ליצירת תנאים שעשויים להוביל לשינוי שלטוני באיראן.

במערכת הביטחון מדגישים כי פתיחת המערכה תוכננה חודשים מראש, כולל תוכנית לחיסול המנהיג העליון עלי חמינאי. התוכנית המקורית הייתה רחבת היקף בהרבה - עם פי שלושה יעדים, מטרות ותקיפות - ונועדה לצאת לפועל בחודשים מאי–יוני. עם זאת, התפתחויות פנימיות באיראן, ובראשן גל מחאות שהגביר את תחושת האיום מצד המשטר, הובילו להיערכות איראנית לתקיפה מקדימה נגד ישראל. כתוצאה מכך התקבלה בישראל החלטה להקדים את המהלך, וצה”ל הצליח לדחוס תוכנית רחבה שנפרסה על פני חודשים - לכדי ביצוע בתוך חודש בלבד, הישג שמוגדר במערכת כמשמעותי במיוחד.

נקודה מרכזית נוספת היא שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית. גורמים ביטחוניים מציינים כי שר ההגנה האמריקני מגלה תמיכה רבה בישראל, ושיתוף הפעולה בין המדינות מהווה נכס אסטרטגי לשני הצדדים. בימים האחרונים אף נרשמה עלייה בהיקף התקיפות האמריקניות, במקביל להמשך פעילות סדורה של חיל האוויר הישראלי בהתאם לתוכניות שנקבעו.

בצה”ל מעריכים כי נגרם נזק לכ-40% מתעשיית הגז האיראנית, לצד פגיעות במפעלי פלדה, מתקנים כימיים ומפעלי ייצור נוספים. לפי ההערכות, ישראל קרובה מאוד להשגת יעדי המלחמה כפי שהוגדרו.

הזירה הצפונית

באשר לזירה הלבנונית, במערכת הביטחון מציינים כי למעלה ממיליון ומאתיים אלף אזרחים פונו מבתיהם - כ-621 אלף מאזור הדאחייה וכ-585 אלף מדרום לבנון. צה”ל פועל במרחב זה תחת תפיסה של “הגנה קדמית”.

לפי גורמים בכירים, ישראל מתכוונת להרוס את כפרי המגע השיעיים לאורך הגבול, אך לאפשר חזרה של אוכלוסיות נוצריות ודרוזיות. במקביל, יישמר חופש פעולה ביטחוני עד נהר הליטני, כאשר צה”ל יתאים את היערכותו בהתאם לצרכים המבצעיים.

במערכת הביטחון מצביעים על שני מנופי לחץ מרכזיים על חיזבאללה: הראשון – פינוי נרחב של האוכלוסייה השיעית, שכ-90% ממנה כבר פונתה; והשני – מניעת חזרת התושבים והריסת בתים בכפרי המגע.

עם זאת, בצה”ל מבהירים כי אין כוונה לשליטה קרקעית מתמשכת בלבנון, אלא לשימור חופש פעולה ביטחוני לאורך זמן, בדומה לזירות אחרות.

יהודה ושומרון

בזירה זו מדגישים גורמים ביטחוניים כי למרות העלייה באירועים האלימים בתקופה האחרונה, אין כוונה להרחיב את השימוש בצווים מנהליים. עוד מציינים כי כלל ראשי מערכת הביטחון, כולל הרמטכ”ל, רואים בהתיישבות מרכיב משמעותי בהגנה על ביטחון התושבים בכל הגזרות, ובפרט ביהודה ושומרון.

תמונת הסיום

באשר לשלב הסיום של המערכה, ההערכה במערכת הביטחון היא כי התמונה הסופית תלויה במידה רבה בהחלטותיו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אם יצליח לקדם תנאים - במיוחד בסוגיית הגרעין האיראני, שבה הוא מעורב באופן אישי - הדבר עשוי לשרת גם את האינטרסים של ישראל בטווח הארוך.