הסרט הראשון שלי – גרסת הבמאי: עידן חגואל על "אינרציה"

"הסרט הראשון שלי – גרסת הבמאי" הוא פרויקט קולנועי של סרוגים בה נראיין בכל פעם במאי/ת על הרגע שבו החלום הופך למעשה. מאחורי כל סרט ישראלי עומדים במאים ובמאיות שהעזו לצעוד את הצעד הראשון – וכאן הם משתפים בכנות על המסע הזה, על התשוקה, ועל המחיר שכרוך בהגשמת חלום.

הסרט הראשון שלך - על מה הוא ואיך הוא נולד?

אינרציה נולד מסיוט שהיה לי, שהפך לחלום לעשות סרט, שהפך לסיוט של עשיית הסרט.

כמה זמן לקח לך לכתוב את התסריט הראשון?

מרגע שהחלטתי אני יוצא לדרך עצמאית ולא כותב תסריט לאישור של קרנות, הכתיבה יכלה להשתחרר ולהיות אינטואיטיבית. תאריך לצילומים נקבע עוד לפני שהיה תסריט (היה לי רק רעיון כללי)אני וחברה (יפעת מקבי) כתבנו את התסריט תוך מספר חודשים.

יש לך את התסריט ביד, איך יצאת לדרך?

הייתי כתב במשרה מלאה בעכבר העיר שהיה תחת עיתון הארץ במשך מספר שנים. כשהמגזין נסגר ניצלתי את הפיצויים ומשך האבטלה לצאת להפקה עצמאית יחד עם אלעד פלג (דרומה הפקות). שנינו השקענו מכספנו סכום צנוע. ההפקה הייתה מאוד דלת תקציב וימי הצילומים מעטים ואינטנסיביים.
סינמה שו"ת פרק 30: שלום הגר – היוצר של 'שישו ושמחו'

איך היה לעבוד עם שחקנים ולראות אותם מקימים לתחייה דמויות שכתבת?

נקודת אור בתהליך. העבודה עם אילנית בן יעקוב, שנשארה לישון בדירה של הדמות ששיחקה, ולזכות לעבוד עם גליה ישי ז"ל המדהימה, ומוחמד בכרי ז"ל.

איך זה להגיע לסט ולהבין שזה הסט של הסרט שלך, אתה אחראי, אתה מנווט את כל זה? מה התחושה?

לא זכור לי רגע כזה ממש של הבנה, הכל קורה כל כך מהר...אבל ניסיתי לנצל את המקסימום מתוך כל רגע וכל יום תחת בתנאים שהיו לי.

איך זה היה לראות את החומרים בחדר עריכה?

חרדה ובהלה עמוקים. ביקשתי מדפי פרבמן העורכת לשנות את כל חומר הגלם לשחור לבן כדי שאצליח לקבל תחושת הזרה מהחומרים ולעבוד איתם.

איך זה הרגיש להראות את הסרט לראשונה לקהל?

הבכורה הישראלית הייתה בפסטיבל חיפה. הסרט נסגר ממש ימים ספורים לפני וההקרנה הראשונה הייתה יחד עם מאות אנשים בקהל. אינרציה לא נכתב עם מחשבה לקהל אז המפגש שלי עם הסרט וקהל הרגיש מעט טראומטי. כשהבכורה הבינלאומית בברלין הגיעה העצבים נרגעו במעט והחוויה הרגישה יותר בטוחה.

עידן חגואלצילום: פסטיבל ברלין

מה הביקורת או התגובה שהכי הפתיעה אותך על הסרט?

אחרי ההקרנה בחיפה קיבלתי שתי ביקורות מיידית. אחת מהללת ואחת שקברה את הסרט. הפתיע אותי שאחרי הטלטלה עוד הצלחתי ליצור סרט נוסף.
סינמה שו"ת 18: דקלה ברקאי – המפיקה של סרוגים, שטיסל וקוגל

איזה דבר אישי או חוויה שלך ניסית להעביר דרך הסרט הזה?

בתחילת הדרך חשבתי שאינרציה הוא על סבא וסבתא שלי בחיפה, על הקולנוע שאהבתי, על אימת הזוגיות הבלתי רצויה. התהליך היה אינטואיטיבי ומסע באפלה. אני לא יודע בדיוק מה ניסיתי להעביר דרכו. אבל יצא לי לפני כמה שנים לצפות בכמה סצנות מתוכו והוא ואני אוהב שהוא מאפשר לי מקום למחשבה עדיין ושהוא אנומאלי בנוף הקולנוע הישראלי.

איך הסרט הראשון הזה שינה אותך כבמאי?

הוא הפך אותי לבמאי. לפניו רק חלמתי להיות.