הטרגדיה הקשה בנהר הירדן, בה קיפח את חייו אוריה סרוסיז"ל מהיישוב הר ברכה בעת שניסה להציל את בנו מטביעה, הכתה בהלם את מכריו וחבריו. דמותו של אוריה, איש מילואים פעיל ושקדן בתורה, מצטיירת היום דרך זיכרונותיהם של אלו שלמדו לצדו וחיו בקרבתו.
חבר קרוב, שלמד עם אוריה בחברותא במשך תקופה ארוכה, מתאר בשיחה ל'סרוגים' אדם ששילב בין חיי מעשה לרוח בצורה מעוררת השראה. "הוא חי חיים מלאים ומספקים", מספר החבר. "אוריה השקיע את כל מרצו ביישוב הארץ, בגידול משפחתו הברוכה, בהתנדבות ממושכת במילואים ובלימוד תורה יומיומי. מעבר ליסודיות והדקדוק בלימוד, הוא פשוט אהב תורה".
"היה מרגיש רעב ללמוד בבטן"
השניים נהגו להעמיק יחד בספרי המחשבה והחסידות, בין היתר ב"ישראל קדושים" של רבי צדוק הכהן מלובלין וב"נתיבות ישראל" של המהר"ל מפראג. "הוא התבטא פעם שהוא מרגיש את הרעב ללמוד תורה כמו רעב פיזי בבטן", נזכר החבר בגעגוע.
המפגש האחרון ביניהם, שהתרחש באקראי רק לאחרונה, נותר כזיכרון חזק של איש משפחה מסור. "בפעם האחרונה שנפגשנו הוא טייל עם המשפחה ואני בדיוק יצאתי לרוץ. נעצרנו לדבר יותר משעה והשלמנו פערים. רוב השיחה הוקדשה לנושאי גידול וחינוך ילדים; הם מילאו את חייו בשמחה ובגאווה גדולה".
תגובות