פרשת המרגל מפיקוד דרום: אסף שמואלביץ' טוען לאי-שפיות

לפי הודעת משפחתו, מאז פרסום שמו והתקדמות ההליך מבקש שמואלביץ' להפסיק את המאבק המשפטי ולהתמקד בטיפול במצבו הנפשי. בני המשפחה מסרו כי הוא שוהה למעלה משנתיים בתנאי מעצר קשים תחת השגחת שירות בתי הסוהר, וכי במהלך התקופה היה חשוף לאיומים ולאלימות על רקע השמועות שנקשרו לפרשה. לדבריהם, "מאז הסרת צו איסור הפרסום על שמו של אסף וחלק מההליך המשפטי, ולאחר שהציבור הישראלי הבין שמדובר באירוע מצער, מבקש כעת אסף להתפנות מהמאבק המשפטי על מנת להקדיש עצמו לטיפול בבריאותו הנפשית".

עוד ציינו בני המשפחה כי קיימים פרטים נוספים שאינם ניתנים לפרסום, והדגישו כי לטענתם שמואלביץ' הזדהה בשמו האמיתי בכל מקום אליו הגיע לאחר 7 באוקטובר, נבדק בכניסה לבסיסים ואף גויס לשירות מילואים. לדבריהם, "כל פעולותיו נעשו ברשות ובסמכות של קצינים בכירים שהיו ממונים עליו ואף הכירו אותו באופן אישי״, וכן כי ״כל תכליתו הייתה לסייע כמיטב יכולתו וניסיונו למאמץ המלחמתי".

באת כוחו, עו"ד ריטיגשטיין אייזנר, הוסיפה כי הבקשה מתבססת על שלוש חוות דעת רפואיות שונות. לדבריה, חוות הדעת מלמדות כי "לא מדובר באדם שהייתה במעשיו פגיעה ביטחונית כלשהי במדינה, מניע כלכלי או אידיאולוגי". עוד ציינה כי פרסום שמו וההליך הממושך הובילו להתמודדות נפשית ומשפחתית מורכבת, וכי ההחלטה להגיש את הבקשה התקבלה לאחר תקופה ממושכת שבה, לדבריה, "המשפט הפך עבור אסף לעינוי דין". היא קראה להימנע משימוש בעניינו לצורך הפצת טענות וקונספירציות, ואמרה כי "אנו דורשים מהתקשורת וכן מנבחרי הציבור לחדול מהשימוש באדם במצבו לקידום עלילות שווא".

בית המשפט צפוי לדון בבקשה ולקבוע את כשירותו של שמואלביץ' לעמוד לדין ואת השלכות ההכרעה על המשך ההליך בעניינו. הפרשה ממשיכה לעורר עניין ציבורי ושאלות בנוגע לנסיבות שהובילו להשתלשלות האירועים סביב פעילותו.

על פי החשד, שמואלביץ' פעל בשיטתיות להשגת גישה למידע מסווג בצה"ל. לפי חומרי החקירה, הוא התחזה לקצין מילואים בדרגת סרן והציג מסמך מינוי מזויף שלפיו שובץ לתפקיד רגיש של קמב"ץ משימות ומבצעים מיוחדים בחמ"ל פיקוד הדרום. באמצעות המינוי המזויף השתלב, כך נטען, בדיונים מסווגים ונחשף למידע ביטחוני רגיש במיוחד, ובהם סדרי כוחות של יחידות צה"ל, יכולות טכנולוגיות מסווגות, פירוט על אמצעים חסרים ותוכניות מבצעיות להמשך הלחימה.

עוד עולה מהחקירה כי החשוד תיעד מסמכים סודיים באמצעות הטלפון הנייד האישי שלו, הקליט שיחות רגישות וניהל רישומים מפורטים של פרטים מודיעיניים במחברות. חלק מן המידע שנאסף, לפי החשד, הועבר לגורמים אזרחיים וצבאיים שלא היו מוסמכים להיחשף אליו.

באחד התיעודים המרכזיים בפרשה נראה שמואלביץ' עומד בסמוך לשר הביטחון דאז, יואב גלנט, במהלך ביקור בחמ"ל הפיקוד בימי הלחימה הראשונים. ממצאים אלה הגבירו את הביקורת על נהלי האבטחה והסינון בכניסה למתקנים מסווגים בתקופת חירום.