הימים האחרונים ממחישים עד כמה המערכת הביטחונית פועלת כיום בראייה רחבה, רב-זירתית ומתואמת. ביקורו הצפוי של השליח האמריקני ויטקוף בישראל, נסיעת הרמטכ"ל לארצות הברית בסוף השבוע, והגעתם של בכירי מערכת הביטחון לפגישות עם הדרג המדיני האמריקני, אינם אירועים נקודתיים. מדובר במהלך מתמשך שמתרכז בשלושה נושאים מרכזיים, שעליהם ישראל מציבה קווים אדומים ברורים.

ראשית, פרויקט הגרעין האיראני. כאן קיימת חפיפה אינטרסים בין ירושלים לוושינגטון. גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, רואה בבלימת הגרעין יעד מרכזי. ראש אמ"ן הציג לאמריקנים את תמונת המודיעין, היקפי הפעילות, והיכולת שצברה איראן לאורך זמן. הרמטכ״ל השלים את התמונה האסטרטגית, עזה, לבנון, סוריה, החות׳ים, המיליציות בעיראק וחיזבאללה, כולל נתיבי ההברחה שעדיין פועלים.

אך מבחינת ישראל, הגרעין הוא רק חלק מהבעיה. הנושא השני הוא מערך הטילים הבליסטיים. איראן ממשיכה להתעצם, יום אחר יום, בעשרות טילים נוספים. מדובר באיום מצטבר, מתמשך, שאינו נעלם גם אם סוגיית הגרעין תוסדר. על כך ישראל אומרת לא חד משמעי.

הנושא השלישי הוא מערך השלוחים, הפרוקסי. הנשק שמגיע לחיזבאללה, שנחשף שוב בתקיפות האחרונות בלבנון, אינו מיוצר שם. הוא מגיע מאיראן, דרך הים, דרך האוויר ודרך נתיבי הברחה נוספים. כל עוד התשתית הזו קיימת, האיום נותר בעינו. שלושת הנושאים הללו קשורים זה בזה, ואי אפשר לטפל באחד מבלי לגעת בשניים האחרים.

השאלה הגדולה שנשאלת גם בציבור היא האם המגעים הדיפלומטיים מרחיקים מלחמה או רק דוחים אותה. לפי הערכות המודיעין בצה"ל, עצם קיום השיחות מרחיק עימות בטווח המיידי. טראמפ מעוניין בהסדרה, גם מסיבות כלכליות וגם משיקולי תדמית. מנגד, האיראנים מיומנים במשא ומתן ארוך, במשיכת זמן ובהתחמקויות. קיימת אפשרות שבשלב מסוים יאמרו לא על סוגיות יסוד, ויחזירו את המערכת לנקודת ההתחלה. במקרה כזה, ההחלטה האמריקנית יכולה להתקבל במהירות.

במקביל לזירה האיראנית, נמשכים המהלכים בעזה. בימים האחרונים החל פיילוט במעברים. תנועת בני אדם בלבד, ללא סחורות דרך רפיח. הבידוק הישראלי מתקיים במלואו. ישראל מדגישה כי אין פתיחה של המעבר לסחורות. במקביל, היקף הסיוע ההומניטרי גבוה משמעותית מהדרישות שהציג האו״ם עצמו, נתון שממחיש את הפער בין הטענות בשטח לבין המספרים בפועל.

סוגיית פירוק חמאס מנשקו נותרת פתוחה. היא הועלתה ישירות בשיחות הרמטכ"ל עם מקביליו האמריקנים. גם בוושינגטון מבינים, כך הובהר, שלא ייתכן מצב שבו חמאס שומר על יכולות צבאיות. מדובר בתהליך, לא באירוע מיידי. אחת האפשרויות שנבחנות היא מודל פעולה מתמשך, בדומה לפעילות בלבנון, תקיפות מהאוויר, סיכול מתמיד, וללא חזרה מיידית של אוגדות קרקעיות רחבות.

ובתוך כל זה, מערכת הביטחון ממשיכה לפעול גם בזירה הפנימית. שינויים פיקודיים, מינוי יועץ הרמטכ״ל לענייני חרדים, סיום תפקידים ומעבר לתפקידים חדשים, כולם מתבצעים כחלק מתכנון סדור ולא כתוצאה מאירועים חריגים.

התמונה הכוללת ברורה. ישראל פועלת כיום מתוך תפיסה אסטרטגית רחבה, מול ארצות הברית, מול איראן, ומול הזירות הפעילות סביבה. שלושה קווים אדומים הונחו על השולחן, גרעין, טילים ושלוחים. כל ניסיון להסדרה שידלג על אחד מהם, יותיר את האיום בעינו.