הקשר בין כנסת ישראל לבין ההיסטוריה היהודית הוא מובן מאליו, אך נדמה כי במערך המחשוב של הכנסת החליטו לקחת את החיבור הזה צעד אחד קדימה. השמות שנתנו למערכות הפנימיות של הכנסת מראות כיצד המושגים העתיקים ביותר ביהדות משמשים היום לתאר את המערכות הבירוקרטיות והארגוניות היומיומיות בכנסת. לכבוד ציון 77 שנים לייסוד הכנסת, הבאנו לכם הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של משכן הכנסת.

מבית הדין למסך המחשב: "סנהדרין החדשה"

כל לומד תורה יודע שהסנהדרין הייתה הערכאה השיפוטית וההלכתית העליונה בעם ישראל. בכנסת בחרו לאמץ את השם המחייב הזה למערכת הליבה שלהם. דרך מערכת "הסנהדרין החדשה" חברי הכנסת יכולים להגיש הצעות חוק, הצעות לסדר היום ושאילתות, ולעקוב אחר הליכי החקיקה השונים. הבחירה בשם זה אינה מקרית, ומסמלת את הקו הישיר שנמתח בין הסנהדרין של ימי בית שני לבין בית המחוקקים הישראלי בירושלים.

צילום: אתר הכנסת

מכניסים אורחים: מערכת "אושפיזין"

בחג הסוכות אנו נוהגים להזמין את ה"אושפיזין" – האורחים הרוחניים לסוכה. בכנסת, המושג קיבל תפנית פרקטית: מערכת אישורי הכניסה למשכן, זו שמנהלת את אלפי המבקרים והמוזמנים המגיעים מדי יום, נקראת לא אחרת מאשר "אושפיזין". כך, בפועל, כל אזרח שמקבל אישור כניסה לכנסת הופך, ולו לרגע, לאחד מהאושפיזין של הדמוקרטיה הישראלית.

לא ש"ס, אלא לו"ז: "הדף היומי"

בעוד שבעולם התורני "הדף היומי" מתייחס ללימוד הגמרא היומי שייסד רבי מאיר שפירא מלובלין, בכנסת המושג קיבל משמעות של ניהול סדר היום. המערכת המציגה את לוחות הזמנים, האירועים והסיורים במשכן ובחדרים השונים נקראת "מערכת הדף היומי". ה"דף" הזה אמנם לא כולל תוספות ורש"י, אבל הוא כולל את סדר היום הציבורי של מדינת ישראל – מסיורים של שר החקלאות ועד ישיבות מליאה חגיגיות. כמו כן, המושג משמש גם את מרכז המבקרים של הכנסת.

השימוש במונחים אלו במערכות המחשוב הפנימיות, הרחק מעיני הציבור הרחב, מעיד אולי יותר מכל על החיבור העמוק שלנו גם כיום להיסטוריה של העם היהודי ועל כך שהמסורת היהודית אינה רק קישוט חיצוני בכנסת, אלא היא התשתית עליה "רצה" המערכת כולה.