לרגל 60 שנה למשכן הכנסת בגבעת רם, מציגה רשות העתיקות תערוכה מיוחדת שמחברת בין מוסדות ההנהגה היהודיים הקדומים לבית הנבחרים של מדינת ישראל. בין הממצאים הבולטים: כלי אגירה עשוי אבן בגודל חריג מהגליל, כתובת נדירה הקשורה לזקני הסנהדרין, ומטבעות מציפורי.

התערוכה נפתחת היום, ט"ו בשבט, בדיוק ביום הולדתה ה-60 של הכנסת במשכנה הנוכחי. היא מבקשת להתחקות אחר שורשיה הקדומים של ההנהגה היהודית ולחבר בין העבר הרחוק לבין הבית הדמוקרטי של העם היהודי בימינו.

באדיבות דוברות הכנסת

כלי אבן נדיר מהגליל התחתון

אחד הכוכבים המרכזיים בתערוכה הוא כלי אגירה גדול עשוי אבן קירטון, ששימש יהודים בגליל לפני כ-1,800 שנה. הכלי, שיש המזהים אותו ככלי "קלל" המוזכר במקורות היהודיים, נחשף לאחרונה בחפירה חינוכית-קהילתית של רשות העתיקות וקק"ל באתר פונדק דלוי שבגליל התחתון.

"כלי אבן העשויים קירטון זכו לחשיבות מיוחדת בחברה היהודית, שכן לפי ההלכה – בניגוד לכלי חרס – אינם מקבלים טומאה", אומר נועם זילברברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "בעוד שבגליל מוכרים כלי אבן קטנים, כגון ספלים וקערות, כלים גדולי-ממדים מסוג זה הם נדירים יותר".

גובה הכלי כ-80 ס"מ וקוטרו כ-50 ס"מ, והוא התגלה ביישוב יהודי מהתקופה הרומית והביזנטית, המוזכר במקורות התלמודיים. "הממצא משקף רמת הקפדה הלכתית גבוהה ואורח חיים יהודי מגובש, ומאיר את דמותו של הגליל כמרחב חיים פעיל ותוסס בתקופת המשנה והתלמוד – המרחב שבתוכו פעלה גם הנהגת העם היהודי", אומרת ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז החינוכי-קהילתי של רשות העתיקות בצפון.

רצף היסטורי: מהסנהדרין לכנסת

התערוכה "מכנסת הגדולה למשכן הכנסת – נדודי הסנהדרין", שהוקמה על ידי רשות העתיקות בשיתוף הכנסת ומשרד המורשת, מציגה ממצאים מאתרים בירושלים ובגליל. אלה משרטטים רצף של מוסדות ההנהגה היהודיים – מהכנסת הגדולה, דרך הסנהדרין, ועד הכנסת של ימינו כמרכז החיים הדמוקרטיים והריבוניים של העם היהודי.

בין הפריטים הבולטים: כתובת עברית נדירה משני חלקים שחוברו לראשונה. החלק התחתון נמצא ב-1863 בדרום הר הבית על ידי הארכיאולוג הצרפתי דה-סוסי, והחלק העליון בחפירות פרופ' בנימין מזר כמאה שנה אחר כך. לדעת החוקרים, הכתובת רומזת לתפקידם המשפטי של זקני הסנהדרין. לראשונה מוצגים יחד המקור מחפירות מזר והעתק מהלובר.

בנוסף מוצגים מטבעות מציפורי המעידים על טביעת מטבעות בערים יהודיות באישור רומא, ודלת בזלת מעוטרת במנורה בת שבעה קנים מטבריה, בת כ-1,800 שנה – עדות לחיים היהודיים בעיר שבה נערך התלמוד הירושלמי. הדלת התגלתה בחפירות בניהול ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית.

"אנו מזמינות את הציבור למסע בעקבות חכמי הסנהדרין", אומרות אוצרות התערוכה עדי זיו-אסודרי, אלגרה סבריאגו, נוית פופוביץ'-גלר ודבורה בן-עמי מרשות העתיקות. "הממצאים הארכיאולוגיים המוצגים בתערוכה מאירים את פעילות מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך הדורות, ואת הקשר הרציף בין ההיסטוריה היהודית לבין הכנסת – בית הנבחרים של מדינת ישראל".

שרון סופר, אוצרת האמנות של הכנסת, קוראת לציבור להגיע: "התערוכה מוצגת בכנסת ישראל ותהיה פתוחה לציבור במסגרת אירועי הבית הפתוח ובסיורים המודרכים במשכן בכלל, כחלק מחגיגות 60 שנה למשכן הכנסת".