אסור לתת כשרות לחנות שעובדים בה ערבים

הרב אליהו זצ"ל לא אכל בשום מקום מחוץ לבית. גם אני לא נגעתי בשום דבר. לא אכלנו בשום מקום בעולם, גם לא במטוסים. מה עשינו? לקחנו מהבית קרקרים וקנינו פירות וירקות. מצאנו כיור, רחצנו אותם וזה מה שאכלנו.

הרב הקפיד גם לא לאכול לחם בשום מקום. הוא אכל רק פיתות של מאפיית נחמה כי בה לא מעסיקים ערבים כמו במאפיות מפורסמות אחרות. פעם בן של ידיד שלנו שהיה יזם רצה לעשות עסקה עם מאפייה מפורסמת. הוא נכנס לאחד מסניפי המאפייה וביקש לדבר על עסקים. בינתיים הוא שם לב לערבי שעבד שם והוריד את הלכלוך מהאף שלו לבצק. מיד הוא ברח ובא לבית שלנו. הוא אמר לי: הרבנית, את לא קונה יותר במאפייה הזאת כלום. כך וכך ראיתי.

בפעם אחרת הגיעה אליי בחורה מבוגרת שעבדה במאפייה מפורסמת אחרת. היא סיפרה לי שראתה שהערבים שעובדים שם עשו בצק, ניגבו אותו ברצפה וזרקו לאמבטיה של הבצק. היא אמרה לי: הרבנית, רק אני הייתי שם וראיתי. אני אומרת לך: לא לנגוע במה שמיוצר במאפייה הזאת. כך עושים ערבים. תראו את הרשע, את השנאה. הם עושים זאת מתוך שנאה.

אין אמונה באף גוי

כך צריך לעשות – לקנות רק מיהודים, יראי שמים. אין אמונה באף גוי. אפילו הוא בקבר. וזאת לא החמרה. מדוע? קודם כול, מפני שהוא שונא ישראל. והוא לא ישמור כשרות בשבילי. אל תשאלו אותי למה הרבנות נותנת תעודת כשרות. ביום שיש ביקורת מהרבנות לא עושים מעשים כאלו.יש לך עקרונות?

בדגים ובבשר זה מורכב יותר. ודאי שצריך לקנות אצל יהודי שסומכים עליו. הרב אכל רק עופות ששחטו פה בבית, במטבח שלי. הרב בדק את העוף שהוא לא חולה. בדק את הסכין לפני השחיטה ואחרי השחיטה. עשינו הכשרה והמלחה בבית. היה יום אחד של בית משוגעים במטבח וזהו, היו לנו עופות לשלושה חודשים. הילדים והנכדים היו רואים את התרנגולים מסתובבים חיים במטבח ואחר כך שחוטים, אחד מהם אמר לי: אני לא רוצה לאכול עוף!

השוחט שלנו נסע לחו"ל לכמה חודשים ובדיוק נגמרו לנו העופות. אז היינו בלי עופות. או שיש לך עקרונות או שאין לך. או שיש יראת אלוקים במקום הזה או – התוצאה – והרגוני. אם תרצו אין זו אגדה – בכשרות.

==

הרבנית צביה אליהו היא רעייתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הטור פורסם ב"לנשמה" – לימוד הרמב"ם היומי לנשים