אמש (מוצאי שבת) הגעתי להופעה של בן צור במנורה יחד עם חברת ילדות שגרה בצפת. בעיירה הצפונית כולם יודעים: בן צור גדל וצמח כאן. אבל הוא ממש לא סיפור קלאסי של "ילד פריפריה שהתגלה ופרץ". הוא ניסה את מזלו גם ב"כוכב הבא" וגם ב"אקס פקטור" – בכוכב הוא בכלל לא הרים את המסך. אף אחת מהתוכניות האלה לא הביאה אותו למלא את ההיכל בפעם השלישית.

מי שהביא אותו לכאן הוא הקהל. הקהל הנאמן, הדבק, המגוון להפליא, ששר איתו את השירים כאילו הם חלק מתפילה קדושה וקדומה.
על טהרת הפופ האמוני
המוזיקה של בן צור היא פופ אמוני במלוא מובן המילה – לא "עם רמיזות אמוניות", לא שירים "לקראת אלול". זה הז'אנר, זה הסגנון, אלה השירים כולם. המופע כולו הרגיש כמו התוועדות תפילה ארוכה וגדולה, באמצע חודש שבט, בלי שום תירוץ מיוחד. ההיכל כולו צעק יחד "אבא תודה" – לא פעם או פעמיים, אלא שלוש פעמים לבקשת הזמר. כולם קראו יחד פרק "מזמור לתודה". כשבן צור הכריז שהערב יהיה מופע של קידוש השם וקירוב לבבות – הקהל הריע.

והקהל הזה… אי אפשר שלא לשים לב לייחודיות שלו. חרדים לובשי שחורים לצד דתיים לאומיים, אנשים בעלי מראה חילוני, נערים עם ציצית אבל בלי כיפה, חבורות של בנות – חלקן בגופיות, חלקן "חצאית יום בשבוע, משתדלת לנסות".
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
וכולם שרים יחד: "תשמור עליי גם בזמן של נפילה, במקום הכי נמוך נשמעת התפילה". "השם, באמת שאני משתדל, באמת שאני מתחרט על דברים שאמרתי חשבתי עשיתי". הם קוראים "כל עכבה לטובה, מקבל הכל באהבה", וממשיכים "כל בן אדם הוא חלק אלוקה ממעל".

לשמוע את המילים הכי קדושות ולא מתפשרות נשמעות בהיכל של 11,000 איש, שנראה כל כך מגוון, זה מרגש. גם אם ממש מנסים, אי אפשר להישאר אדישים למול הדבר הזה.
כשסופרים יהלומים, לא מתעייפים
בין השמחה והאנרגיות, בלט הכבוד העצום שחולק בן צור לחיילים החללים. חוץ מהמחווה לעומר סמדג'ה ז"ל, במהלכה אירח את הוריו אורן וליאת סמדג'ה, והקדיש לבנם שיר, בלט עוד מעשה של כבוד כלפי מי שהקריבו את חייהם למען העם.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
במהלך השיר "אמונה" עלו לבמה עשרות דגלים עם תמונות וזכרונות. בן צור עצר את השירה, הרים דגל-דגל, וידא שהוא מחזיק אותו נכון, הראה אותו לכל הכיוונים, נישק אותו והחזיר לבעליו. לא מיהר, לא התעייף, לא דאג מהעובדה שמי ששר את רוב השיר הוא הגיטריסט שלו, שחיפה עליו. צפיתי בו והבנתי את פירוש המשפט המיוחס לרבי מליובאוויטש: כשסופרים יהלומים, לא מתעייפים.

הכל היה שם – מהאלבום החדש לאורחים המפתיעים
ההופעה כללה את כל הלהיטים הגדולים, וגם את המיני-אלבום החדש "איש הפלא" שיצא ממש בין ההופעה השנייה לשלישית בהיכל – והקהל כבר שר אותו בעל פה.

להופעה הגיעו אורחים מפתיעים כמו ערן זהבי שהיה בקהל, ועדן מאירי שעלה לשיר עם בן צור שיר חדש שיצרו יחד, "ברוך השם הכל מעולה". היו גם הקדשות מרגשות – שיר לארוסתו ושיר לאימו, וכמו שהוזכר למעלה גם שיר לזכרו של עומר סמדג'ה ז"ל.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בן צור גם קיבל בהזדמנות זאת פרס מיוחד על למעלה מ-25 מיליון השמעות בסטרימינג לשיר "כל עכבה לטובה".
הכול היה שם. אבל בעיקר היה שם קהל ענק, נלהב, ששר בדבקות קדושה שירים שמוסיפים אור לעולם. בן צור כבר לא רק זמר – הוא תופעה. תופעה של אמונה, והיא בלתי ניתנת לערעור.

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים