סרטון שרץ ברשת שמסביר למה "ההשתמטות החילונית" מלימוד תורה, היא בדיוק כמו ההשתמטות החרדית מצבא, עורר אותי לכתוב את הטור הזה, על תופעה קשה שהסרטון חלק ממנה- רגשי הנחיתות בחלקים מהציבור הדתי לאומי כלפי החרדים.

הסרטון הוא חלק מתנועה של חלקים בציבור הדתי לאומי, והימין המסורתי כולל כאלה שמשרתים בעצמם מאות ימי מילואים להסתכל בהערצה על הציבור החרדי, ולפעמים ברגשי נחיתות כלפי המגזר עצמו. רבנים שמדברים בהערצה על כמות התלמידים בציבור החרדי, ושוכחים ממה זה נובע.

האסונות שנחתו על הציבור החרדי בשבועות האחרונים קשים מנשוא, ילד בן 14 שנהרג בהפגנה, שני תינוקות שמתו בפעוטון וילד בן 17 שנדרס בדרכו חזרה מההפגנה השבוע. אני לא יודע מה קרה בכל אחד מהמקרים, לא יודע עם הגננות אשמות, והדיווחים סותרים לגבי ההזנחה והתנאים הקשים בפעוטון. אבל קו ישיר מחבר בין התגובות שנשמעו מהציבור החרדי, לבין חס וחלילה האסון הבא שיתרחש.

פעם אחרי פעם, מאסון מירון ועד היום, המנהיגים החרדים האשימו את כולם מהיועמ"שית ועד הממשלה, ולא הביטו פעם אחת פנימה. הקו המחבר בין הכול, היא חוסר לקיחת אחריות ציבורית, ותרגום התורה לחיים המעשים. במסגרות החרדיות לא מלמדים זהירות בדרכים. כל מי שנוסע בבני ברק או בבית שמש, יכול לראות ילדים ומבוגרים שחוצים את הכביש במקומות מסוכנים גם כשמטרים ספורים מהם, נמצא מעבר חצייה מסודר.

רגשי נחיתות מול הלימוד של החרדים

יש עוד דוגמאות. חוסר לקיחת האחריות והבנת המרחב הציבורי, מתבטא גם כמובן גם בגיוס לצה"ל, במרחב ציבורי מלוכלך ועוד. הניתוק בין התורה לחיים מתבטא בהפיכה בין הטפל לעיקר. זה מתבטא גם באלימות הנוראה בהפגנות, שהובילה בין היתר לתקיפת הנהג שדרס ככל הנראה בשוגג את יוסף אייזנטל.

למרות הבעיות בציבור החרדי, ולמרות שהחרדים מזלזלים בציבור הדתי לאומי, ולמרות שהם מציגים תורה מעוותת וחסרה, אישי ציבור, אנשי תקשורת ורבנים בציבור הדתי לאומי, מראים רגשי נחיתות פעם אחר פעם מול הציבור החרדי.

הרב יגאל לוינשטיין | צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90.

הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת עלי שעשרות מבוגריו נפלו במלחמה אמר בשבוע שעבר בראיון לעולם קטן: "העולם החרדי אתגר אותנו, בבניין עולם תורה אדיר בסדר גודל שהוא לאין ערוך יותר גדול מעולם התורה הציוני דתי. רק בשביל לסבר את האוזן – בישיבת מיר יש יותר תלמידים מכל הישיבות הגבוהות של הציונות הדתית ביחד". שמעתי שיחה מראש ישיבת הסדר, שאמר כי אין לציבור הדתי לאומי תלמידי חכמים בסדר הגודל כמו העולם החרדי.

מה יחשבו לעצמם התלמידים

מה יחשבו לעצמם תלמידים ובוגרים של עלי ושל ישיבת ההסדר של אותו רב? תלמידי חכמים שהתורה אצלם היא תורת חיים, לא "נמות ולא נתגייס", אלא לדעת מתי לסגור את הגמרא ולצאת לחרף את הנפש למען עם ישראל. עובדתית אכן לישיבת מיר יש יותר תלמידים, אבל רק בגלל שהם מאמינים בתורה ללא מלאכה שעליה נאמר: "וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון".

ינון מגל | צילום: אריה לייב אברהמס/ פלאש 90.

כמות תלמידי החכמים שנפלו במלחמה היא עצומה. האם הרבנים רוצים להיות כמו ישיבת מיר, ושתלמידיהם לא יצאו למלחמת מצווה? לא רק רבנים. גם פוליטיקאים מהציונות הדתית והימין המסורתי מדברים לפעמים על עולם הישיבות החרדי כאילו הוא "עולם התורה". לפני כחודשיים בעצרת הענק נגד הגיוס, הרב טאו קרא להשתתף בהפגנה. חכ"ים דתיים לאומים מהליכוד שקלו להשתתף בהפגנה "למען עולם התורה", למרות שהיא תומכת בעולם תורה מאוד ספציפי.

מיד אחרי האסון ברוממה כתב ינון מגל את הדברים הבאים: "הלב נשרף כששומעים את הצעקה הזאת, מלפני כשנה וחצי של שר העבודה והרווחה יואב בן צור, מזהיר מפני אסון שעלול לקרות מהחלטת היועמשית לפגוע במעונות. "מי יתן את הדין אם יקרה משהו לילד שנמצא במעון לא מפוקח? מי יתן את הדין??"

הגנה אוטומטית על החרדים

מגל שהוא הפנים של ערוץ 14, מהדהד פה את חוסר לקיחת האחריות של הציבור החרדי. הוא מאשים מי שקיצץ להם תקציב, ולא את החרדים שבחרו לא לעבוד. הארגון הדתי לאומי חותם, שיתף כתבה על השתלטות חרדית על ערים בישראל וכתב: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". שוב עם התעלמות מהבעיות שהכתבה מעלה, ועם הדהוד הטענה השקרית שיש רדיפה נגד הציבור החרדי.

ארגון "תורת לחימה" של הרב אביעד גדות סרן במיל' כתב אחרי האסון: "איך תדעו מי מהדתיים פועל מתוך שנאה כדי לגייס חרדים? במקום לבכות או לכאוב, היה חשוב להם להעלות סמוך לאסון ציוץ על הבעיות במגזר החרדי. שנאת חינם החריבה את בית המקדש"? שוב הארגון תוקף את מי שמנסה להעלות את הבעיות כדי למנוע את האסון הבא, ומגן אוטומטית על הציבור החרדי.

תורמי כליות מתנת חיים (צילום: חיים גולדברג /פלאש90).

אני יכול לתת עוד דוגמאות אבל לא צריך. הציבור הדתי לאומי לא חף מבעיות, אבל הוא צריך להסתכל בגאווה על עצמו. ציבור שמצמיח אנשי תורה ואנשי צבא, עובדים בהייטק ואנשי חינוך. ציבור שהרכיב 90% מכנס "מתנת חיים" של תורמי הכלייה.

הרבנים ואנשי הציבור צריכים להרים וראש להגיד: "אני לא צריך 10,000 לומדי תורה, שלא מתגייסים ולא עובדים. אני רוצה 10,000 אנשי תורה שחלקם יהיו תלמידי חכמים, חלקם יהיו עובדים בכירים שיקדמו את הכלכלה ויפריחו את העולם, וחלקם יהיו אנשי קבע שיקדישו את חייהם לביטחון ישראל". לימוד התורה הוא מרכז הקיום היהודי, אבל רק כשהוא מביא לידי מעשה: "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה לא נעשה לו סם מיתה"