עשר שנים חלפו מאז שחרר חנן בן ארי את שירו הראשון "ממך עד אליי", ומאז הפך לאחד הקולות המזוהים והנוכחים ביותר במוזיקה הישראלית – כזה שמצליח לחבר בין אמונה לספק, ובין שירים אישיים לבין הצלחה רחבה.

בחצי השנה האחרונה בחר בן ארי בתהליך עבודה חשוף ומתמשך: שיר אחד בכל חודש, עד להשלמת אלבום מלא. כעת יוצא האלבום "לא המשוגע היחידי", אלבום בן 12 שירים – שישה שכבר פגשו את הקהל כסינגלים ושישה חדשים, שמרכז לתוכו את הקו שמלווה את יצירתו מראשיתה: כתיבה אישית מאוד, כנה, לא מתייפייפת, כזו שמבקשת פחות תשובות ויותר נוכחות. זהו אלבום שנכתב מתוך הנשמה, אבל פונה החוצה – אל מציאות ישראלית רועשת, אל לבטים אישיים, ואל החיפוש המתמשך אחרי משמעות, חופש ואמונה.

1. רק התחלנו

שיר פתיחה שמכניס ישר לאווירה. מציאות לחוצה, חוסר שקט ברחוב, תחושה שהסיפור עוד רחוק מסיום. פשוט להיות בתוך זה, בלי קיצורי דרך.

2. לא המשוגע היחידי

השיר שמחזיק את האלבום. דיבור פתוח על תחושת זרות, ספק עצמי והצורך לדעת שאתה לא לבד בזה. פונה למי שמרגיש לפעמים חריג, ומזכיר שזה הרבה יותר נפוץ ממה שנדמה.

3. לב אמיץ

שיר שנוגע בשבר ובמציאות מורכבת: הורות, אובדן, מלחמה ופחד. הגבורה כאן לא נמדדת בכוח, אלא ביכולת להישאר חשוף ולהמשיך לתפקד.

4. אהבת חיי

שיר על הרצון בקשר אמיתי ויציב. בית, שותפות, זמן. יחד עם זה – פחדים, ציפיות ולחץ מהסביבה. מבט מפוכח על אהבה בעולם לא פשוט. שיר שמכיר בכך שלא כל חלום מתיישר לפי התכנון.

5. את ההוכחה שיש אלוהים

התבוננות באמונה דרך קשר אנושי קרוב. האמונה נבחנת ברוך, בשבריריות וביום-יום, ולא דרך הצהרות גדולות.

6. סתכלי למעלה

ניסיון לקחת צעד אחורה בתוך העומס. כשהכול מתערבב ואין שליטה, המבט למעלה הוא דרך להחזיק את הראש מעל המים.

7. גל עיניי

עייפות מהכול: חדשות, רעש, פחדים. רצון לכבות רגע, להפסיק לקלוט, גם כשברור שאין באמת לאן לברוח.

8. אחי

שיר שנכתב על אחיו הבכור עמיחי, לוחם מילואים. שיחה ישירה של אח שנשאר מאחור, עם הפחד, הדאגה והתקווה לחזרה הביתה.

9. היום קמתי שמח

רגע קטן של הקלה אחרי תקופה ארוכה של תקיעות. לא שמחה גדולה, אלא נשימה. יום אחד שבו משהו זז.

10. השיבנו

חיבור בין שפה של תפילה לחוויה אישית של חיפוש ותיקון. חזרה איטית, בלי הבטחה לתשובות ברורות. את השיר הוציא לאחר חזרת החטופים מהשבי.

11. עכשיו כן

שיר על דברים שפעם לא היו אפשריים, ועם הזמן פתאום כן. שינוי שמגיע בשקט, בלי הצהרות.

12. רוזמרין

סיום רגוע. מחשבות על בית, טבע, אהבה ועתיד פתוח. תקווה קטנה, לא צעקנית, שנותנת מקום.

בסופו של דבר, "לא המשוגע היחידי" הוא אלבום שלא מנסה לקבוע עמדה או להוביל מסר, אלא לתעד תנועה של מחשבות ותחושות. הוא נע בין אמונה לספק, בין עייפות לרצון להמשיך, ובין חיפוש לבית לבין המציאות כמו שהיא. חנן בן ארי נשאר בקו המוכר שלו, ומגיש אלבום אישי, ישיר, שמבקש הקשבה.