המהלך שבו ח"כ ישראל אייכלר מתמנה לסגן שר כדי לפנות מקום ליצחק פינדרוס מעלה סימן שאלה גדול לגבי הדינמיקה הפנימית בתוך הממשלה, ובמיוחד מול ש"ס.

בעוד שנתניהו מוצא פתרונות יצירתיים כדי "לסדר" את יהדות התורה ולהבטיח קולות בעד חוק הגיוס, תנועת ש"ס בראשות ידידו הקרוב אריה דרעי, נשארת בחוץ. הרי אם המטרה היא להעביר חוק גיוס רגיש ומורכב, לא הגיוני שהקואליציה משקיעה את כל המשאבים והתפקידים בפתרון בעיות פנימיות של סיעה אחת, בזמן שהשותפה הבכירה ביותר, ש"ס, נשארת בחוץ ולא קופצת אף היא על ההזדמנות.

האבסורד זועק עוד יותר כשמבינים שדווקא אייכלר, שהיה אחד המתנגדים החריפים לקו של הממשלה בנושא הגיוס, מקבל "פרס" בדמות תפקיד סגן שר, בעוד שש"ס שומרת על נאמנות מוחלטת לקואליציה ולא מקבלת מהלכים דומים שיחזקו את כוחה בתוך המשכן.

מנגד, טרם ברור האם מדובר במהלך של נתניהו שמזניח את ש"ס, או שמא רצון של ש"ס לא להיכנס ולחכות להתפתחויות הבאות. כמו כן, מעניין לראות האם עמדת הרבנים בעניין חוק הגיוס תשתנה והאם חברי הכנסת החרדים יקבלו אור ירוק להצביע בעד, למרות שלא מעט מן הסעיפים בו, הם בגדר "התפשרות" של הציבור החרדי.

נזכיר רק כי המהלך של אייכלר הוא למעשה החלפת תפקידים שנועדה להבטיח רוב לחוק הגיוס. ח"כ ישראל אייכלר, שהתנגד לחוק, מונה לסגן שר התקשורת. המינוי הזה מאפשר לו להתפטר מהכנסת, ובמקומו נכנס הבא בתור ברשימה, ח"כ יצחק פינדרוס. בניגוד לאייכלר, פינדרוס הוא תומך בטוח בחוק. כך הקואליציה מרוויחה קול "בעד" במקום קול שהיה עלול להצביע "נגד", ומפרקת את קבוצת המתנגדים בתוך המפלגה.