על רקע ההתפתחויות הביטחוניות בשבע הגזרות, נעשה קצת סדר באירועים ובתחזיות שבסוף יהיו פחות דרמטיות.

ישראל לא הולכת לתקוף באיראן, כעת

הדיווחים המגיעים מאיראן מעוררים עניין רב, אך חשוב לשים דברים בפרופורציות. למרות שאנו רואים כיוון חיובי, ורק הקב"ה יודע לאן זה יתפתח, האירוע הנוכחי עדיין אינו התפרצות מלאה. בניגוד לסוריה, שם המשטר קרס תוך ימים ספורים וצה"ל הצליח להשמיד את שאריות הצבא הסורי בתוך 12 שעות בחסדי שמיים, המצב באיראן שונה בתכלית. מדובר במדינה אדירה עם 80 מיליון תושבים, ולמרות דיווחים על התפרעויות בכ-230 מוקדים, זהו אירוע קטן יחסית שאינו מעיד על נפילה מיידית של השלטון.

ומה לגבי מעורבות ישראלית? אני אומר זאת בצורה ברורה: ישראל לא הולכת לתקוף באיראן כעת. אמנם רואים תנועה של מטוסים אמריקנים לכיוון המזרח התיכון, כחלק מהאמירות של הנשיא טראמפ, אך המרחק בין זה לבין תקיפה ישראלית הוא רב. ישראל מתואמת לחלוטין עם ארה"ב ומשאירה לה את ההובלה בנושא האיראני. אם תהיה תקיפה, האמריקנים הם שיובילו אותה, וישראל תשב בצד. המצב מבחינת אזרחי ישראל נותר רגוע.

בצפון: הבלוף של צבא לבנון נחשף

בגזרה הצפונית, התאריך ה-8 בינואר מסמן נקודת מבחן. רמטכ"ל צבא לבנון, הגנרל הייכל, צפוי להודיע בשעות הקרובות כי צבאו פירק את חיזבאללה מנשקו מדרום לליטני. אולם, מדובר ב"פייק" אחד גדול.

בזמן שהלבנונים ינסו להציג לעולם תמונה של שליטה, דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, צפוי לחשוף את האמת עם תיעוד מהשטח של מחסני אמל"ח ומחבלים שעדיין פועלים באזור. המציאות היא שחיזבאללה נטמע בתוך צבא לבנון; מחבלים של הארגון משרתים כמפקדים בצבא הלבנוני, מכוונים את הכוחות למקומות שבהם הוסלק נשק "בכוונה", כדי לייצר מצג שווא של פירוק נשק.

צה"ל לא קונה את ההצגה הזו וממשיך לפעול בעוצמה. רק אתמול נכנס כוח רגלי של צה"ל לעומק של כמעט 4 קילומטרים בלבנון ופוצץ מבנה, ופעולות נוספות מתרחשות כל העת גם מצפון לליטני.

עזה: המינוי החדש

גם בגזרה הדרומית צה"ל ממשיך לעבוד. מחבלים שמנסים לפגוע בכוחותינו מסוכלים באופן מיידי. במישור המדיני-ביטחוני, השם החם לשבוע הקרוב הוא מלדנוב, שצפוי להתמנות למנכ"ל "המועצה לשלום בעזה".

לסיכום, למרות הרעש התקשורתי והתנודות באזור, צה"ל פועל בכל הגזרות, והציבור בישראל יכול להמשיך בשגרת חייו. שבת שלום.