בתוכנית "אחד למיליון" שתשודר הערב בקשת 12, נסלי פוגשת אישה שמעולם לא הכירה את סמ"ר שחר פרידמן ז"ל, שנפל בקרב במהלך הלחימה בעזה. לפעמים, סיפורים מתחילים במקום שבו ההיגיון נגמר. למרות שמעולם לא נפגשו, שחר נכנס לחייה בדרך בלתי צפויה – דרך חלומות.

צפו בהצצה לפרק של אחד למיליון

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(באדיבות קשת 12)

חלום שלא נתן מנוח

איילה חלמה על חייל שביקש ממנה דבר מה. החלום הותיר בה תחושה חזקה ומטלטלת, והיא ניסתה להבין מה משמעותו והאם יש לו פשר מעבר לדמיון. משהו בחוויה הזו לא נתן לה מנוח, ודחף אותה לחפש תשובות.

במהלך החיפוש, נתקלה איילה ברשתות החברתיות בצוואה שכתב שחר. משפחתו החליטה לפרסם את הצוואה, והמסר שבה החל להתפשט הלאה. עבור איילה, המפגש עם הטקסט היה רגע משמעותי במיוחד.

המסר ששחר השאיר

בצוואתו ביקש שחר בקשה אחת פשוטה וברורה: "היו אנשים טובים". הוא פירט את ציפייתו שאנשים ישימו לב ל"אנשים הקטנים" – אלו שנופלים בזווית העין, ויעשו טוב בדרכם שלהם. מתוך דבריו נולד מסר רחב: כל אחד יכול לבחור כיצד להיות טוב ולעשות טוב.

מי היה שחר?

שחר היה מגדלור של אור, שמחה ואהבת אדם. הוא אהב את החיים בכל נימי נפשו, חי בלב פתוח, צחק בקול גדול, חיבק בלי חשבון ותמיד ראה קודם כול את האדם שמולו – במיוחד את אותם "אנשים קטנים שנופלים לנו בזווית העין".

מי שהכיר אותו מספר על רגישות טבעית לאחר, על יכולת נדירה לשמח ועל בחירה יומיומית בטוב – בבית, עם חברים, בתנועת הנוער וגם כלוחם. גם במדים נשאר שחר קודם כול בן אדם: כזה שמסתכל בגובה העיניים, דואג ומרים את מי שלידו.

במלחמת "חרבות ברזל" לחם בעוטף עזה, חילץ תושבים ופינה פצועים. ביום ה' בכסלו תשפ"ד (18.11.2023) נפל בגבורה בקרב בצפון רצועת עזה, כשהוא בן 21 בלבד. לאחר מותו תרמו הוריו את איבריו, שהצילו חמישה חולים.

מסר שנשאר

משפחתו וחבריו מנציחים את זכרו במעשי חסד, שמחה ונתינה. אבל אולי ההנצחה החזקה ביותר נמצאת במילים הפשוטות שהשאיר אחריו: "היו אנשים טובים". זהו סיפור על חלום, על צוואה, ועל מסר אחד שממשיך להדהד – מסר שמבקש מאיתנו דבר אחד בלבד: לבחור בטוב.

הערב בקשת 12, בתוכנית "אחד למיליון".