מסמך נדיר שנמצא בארכיון כפר עציון חושף את אחד מרגעי האחדות המרגשים של ראשית התקומה בגוש עציון: הדלקת משואות משותפת בחנוכה תש"ו בין כפר עציון לקיבוץ משואות יצחק החדש, וקריאה ליישובים נוספים להצטרף.
המכתב, שנכתב זמן קצר לאחר העלייה לקרקע של משואות יצחק, משקף את רוח התקומה והחיבור בין ההר לשפלה בימים ההם בזמן הזה. המכתב המרגש נחשף במסגרת ההכנות לכנס 80 שנה לקיבוץ משואות יצחק, בארכיון בית ספר שדה כפר עציון. הוא שופך אור חדש על אירועי חנוכה תש"ו בגוש עציון.
מסורת עתיקה שחזרה לחיים
הדלקת משואות שימשה מאז ימי קדם אמצעי להעברת מידע חשוב, לקידוש החודש ולמסירת הודעות. בחנוכה תש"ו, כחודשיים בלבד לאחר עליית קיבוץ משואות יצחק לקרקע – היישוב השני בגוש עציון – החליטו אנשי כפר עציון להחיות את המנהג. הם פנו במכתב ליישובים היהודיים שבהרי ירושלים ובדרום השפלה, ככל הנראה גת וגלאון, וביקשו מהם להצטרף למעמד סמלי של אחדות.
במכתב נכתב במפורש:
"לכבוד יישובי הדרום והרי ירושלים, גם השנה כבשנה הקודמת נדליק משואות בראש חודש טבת, בחג חנוכת הנרות על ההר שלנו, זכר למנהג העתיק להשיא משואות בהרי ישראל.
"הפעם תתלווה אלינו משואה שנייה של קבוצת 'משואות יצחק' שעלתה לפני שנתיים באתר שכן.
"את המשואה נדליק בכפר עציון ובמשואות יצחק ביום שלישי בר"ח טבת בשעה 8 בערב.
"נבקשכם להפנות בשעה זו את מבטכם להר חברון בכיוון ליישובנו, ומשתראו את משואותינו ענו לנו במשואותיכם. נפגין על ידי כך את אחדות היישוב בהר ובשפלה במלחמה המשותפת לתקומת ישראל בארצו".
אחדות בהר ובשפלה
הקריאה להדליק משואות בתגובה הייתה קריאה לאחדות לאומית בימים קשים. שתי משואות תוכננו להידלק – אחת בכפר עציון והשנייה במשואות יצחק – והיישובים האחרים התבקשו להשיב באש משלהם. בכך ביקשו החלוצים להדגיש את החיבור בין ההר לשפלה, ואת המאבק המשותף לתקומת ישראל בארצו.
המסמך, שנשתמר בארכיון כפר עציון, מעיד על רוח התקופה: תקווה, נחישות ותחושת שליחות עמוקה. הגילוי מחדש של המכתב, לקראת ציון 80 שנה למשואות יצחק, מזכיר לנו את השורשים העמוקים של ההתיישבות בגוש עציון ואת הסמליות של אור מול חושך – במיוחד בחג החנוכה.
תגובות