כשבועיים לאחר אישור בקריאה ראשונה של חוק אל־ג'זירה, הגיעו היום (חמישי) חברי הכנסת להצבעה טרומית על הרחבת סמכויות השר בסגירת שידורי כלי תקשורת זרים הפועלים בישראל. עוד לפני אישורה נרשם עימות חריג בין שר התקשורת שלמה קרעי לח"כ מירב בן ארי סביב גבולות הסמכות והיקף הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה.
לדברי השר קרעי החוק נועד לשמש כלי קבוע בידי הממשלה, ולא רק בזמן חירום. לדבריו, "הבסיס הוא שהחוק יעבור כהוראת קבע שלא יהיה תלוי במצב חירום מיוחד בעורף", וציין כי החוק מאפשר סגירת שידורים פוגעניים ופגיעה תפעולית בגופי תקשורת הפועלים בניגוד לאינטרס הביטחוני.
קרעי הוסיף כי החקיקה החדשה נועדה לסגור פרצות שנשארו לאחר ניסיונות החקיקה הקודמים: "בהתחלה אמרנו תפסת מרובה לא תפסת, בואו נכניס רגל בדלת, נסגור את אל-ג'זירה ונוריד אותן מהאינטרנט. אבל לא הצלחנו להגיע ללווייני, לרשתות החברתיות ולביקורת השיפוטית".
בן ארי מצדה הזכירה כי בהליך הקודם הוסרו הסתייגויות בהסכמה רחבה וטענה כי נוסח החוק הנוכחי כולל סעיפים שלא סוכמו. "האופוזיציה תרחף, כי אף אחד לא רוצה באמת שיפגעו בחיילי צה״ל. למה היית צריך להביא את החוק הזה, שאתה יודע שיש בו דברים שהתנגדנו אליהם?" שאלה.
בהמשך הוסיפה כי גם יוזמים אחרים אימצו את הערות הייעוץ המשפטי: "כל הדברים שכולנו קיבלנו, כולל קלנר ועמית הלוי, קיבלו את ההערות של הייעוץ המשפטי וכתבו על פיהן את הצעתם".
בן גביר נגד הח"כיות מהשמאל: "זכויות נשים לא מעניינות אותם"
סוגיית הביקורת השיפוטית על החלטת הממשלה בליבה של ההצעה בלטה במיוחד. בן ארי ביקשה הבהרה מי יפקח על החלטות חסימת השידורים, וקרעי השיב כי הביקורת קיימת ממילא ולכן אינו רואה צורך להגביל את ההליך בזמן. לדבריו, "יש ביקורת שיפוטית בכל מקרה, על כל דבר במדינה. אנחנו לא רצינו שזה יהיה כתוב במפורש שחייב אישור תוך שלושה ימים."
קרעי טען כי אין הצדקה לכך ששופט יחיד יוכל לעכב החלטה שעברה הערכה ביטחונית בממשלה ובקבינט: "כאשר גורמי הביטחון קובעים שגוף שידורים פוגע בביטחון המדינה, זה עבר בממשלה. למה דעתו של שופט יחיד חשובה יותר מכל גורמי הביטחון בישראל?"
למה הקואליציה הנוכחית תוקפת כל הזמן את השופטים כולל שופטי בג"ץ?? מדוע שליחי הציונות הדתית מובילים את ההתקפה נגד ראש בג"ץ? למה הליכוד הציב את לוין בתפקיד שר המשפטים? במדינה דמוקרטית עומד החוק כחומה בצורה כנגד כל אחד וכל גוף שרוצה שלטון אבסולוטי. הקואליציה הנוכחית לא מקבלת את המצב שבו היא אינה יכולה להשיג שלטון אבסולוטי ודוחה את המצב שבו המילה האחרונה תמיד נתונה בידי החוק והמשפט. מצב זה מסוכן מאוד. בארצות הברית ומדינות מערב אחרות, החוקה מהווה את הציר שאמור לשמור את המדינה מפני השתלטות מנהיג או מפלגה דיקטטוריים. שם החוק קובע שניתן לחוקק תיקון לחוקה אבל תיקון כזה דורש רוב של 2/3. בישראל, ניתן לחוקק חוקים דיקטטוריים ללא מגבלת של רוב של שני שליש. כך, רק בית המשפט נותר לבדו למנוע עליית דיקטטור לשלטון. מי שמנסה לפגוע בסמכויות אלה של הבג"ץ חשוד מיידית בשאיפה להפוך לדיקטטור! מדינת ישראל חייבת לחוקק חוקה לישראל ברוב של מעל 2/3 מחברי כנסת שתדרוש רוב כזה לכל שנוי בחוקה.