הפועל תל אביב בכדורסל בשיאה, וגם בכדורגל היא מטפסת תחת משפחת ספרא. קשה שלא לחשוב מה היה אומר על זה האוהד מספר 1 של האדומים שנפטר לפני 12 שנים. אריק איינשטיין נפטר ב-26 בנובמבר 2013. מנהל בית החולים איכילוב, שהודיע על כך לציבור, אמר בדמעות: 'אין מי שישיר לנו יותר".
אריה לייב איינשטיין נולד בתל אביב. הוריו היו דבורה ויעקב איינשטיין שהיה שחקן תיאטרון. בילדותו עוד לפני שהחזיק מיקרופון החזיק כדור ברזל. הוא הצטרף לאגודת הספורט של הפועל תל אביב. שם היה אלוף ישראל בשני ענפי ספורט שונים: קפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל. הוא החזיק בשיא ישראל לנוער עם קפיצה לגובה של 1.84. ב-1956 בגיל 17 זכה באליפות ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה. שנה אחר כך הוסיף מדליית ארד במכביה החמישית.
נראה לכם שהוא הסתפק בזה? הנער המוכשר שיחק במקביל גם בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב בכדורסל. הוא אף שיחק בבוגרים ב-1955. מסלול חייו השתנה כשהתקרב לגיוס. איינשטיין רצה להיות מדריך ספורט בצבא. לצערו הוא לא התקבל בגלל קוצר בראייה, ונבחן ללהקת הנח"ל בעצת אביו.
הרגע ששינה את חיי אריק איינשטיין
הוא התקבל ללהקה שם נבחן בידי מי שיהפוך לאחד מחבריו הטובים, אורי זוהר. שם נדבק בו הכינוי "אריק" והתגלה הכישרון שלו בתחום אחר מהספורט, אחרי הצבא הוא עזב את חלומות הספורט. הוא הבין שהוא לא יהיה כדורסלן, גם לא קופץ לגובה או מטיל כדור ברזל, ופנה לעולם השירה והמשחק.
"מיד עם שחררו מצה"ל ב-1959, מצא את עצמו איינשטיין על במת התיאטרון הסאטירי הסמבטיון. בתיאטרון הוא התחיל להתפרסם. שנה אחר כך הוציא את המיני אלבום הראשון שלו. באלבום היו ארבעה שירי סולו. האלבום המלא הראשון יצא חמש שנים מאוחר יותר יחד עם הקמת הלהקה הראשונה שלו: "האיינשטיינים".

על תרומתו למוזיקה הישראלית אין צורך להכביר מילים, אך הפינה הזו מוקדשת לצד הפחות מוכר בחייו: הספורט. הוא אמנם נטש את החלום הספורטיבי, אך נשאר הדוק בקשריו אל הספורט. בעיקר אל קבוצתו האהובה הפועל תל אביב. בנוסף בלט גם בידע הנרחב שלו בספורט. הידע היה בעיקר בענפי האתלטיקה השונים כמו ריצה ושחייה אך גם בענפים צבעונים כמו רוגבי.
"כמה מסכנים האוהדים"
למרות שפרש מספורט פעיל, הלב של אריק נשאר במגרש. האהבה להפועל תל אביב הפכה לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלו. זה התחיל ב-1969 בשיר "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", עם השורה האלמותית על ההחמצה בבלומפילד והזעקה "למה?!". זה המשיך ב-1974 ב"סע לאט", שם תיאר בצורה מדויקת וכואבת את גורלם של האוהדים: "ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב".

ב-28 באוגוסט 1982 הגיע הרגע ששינה את חייו של הזמר המוערץ. באוסישקין האולם המיתולוגי של הפועל תל אביב בכדורסל נערך משחק ידידות מול מילאנו ופרידה מבארי לייבוביץ', אחד משחקני האדומים הגדולים בכל הזמנים. לאחר המשחק איינשטיין השתתף במסיבות פרידה אל תוך השעות הקטנות. בדרכו חזרה הוא נכנס איינשטין לתאונה קשה עם אוטובוס. בתאונה נהרגה ידידתו רבקה רובינשטיין. ידידתו שלימים תהפוך לאשתו סימה אליהו נפצעה קשה וכך גם הנהגת נורית בורשטיין.
אריק איינשטיין לא שוכח את הפועל
לאריק נקרעה הרשתית מה שגרם לו לקוצר הראייה שלו להחמיר והוא לא הצליח לראות טוב עד יום מותו, לימים סגר מעגל מצמרר כשנפגש עם אותו נהג אוטובוס שסחב אתו גם הוא את הטראומה כל חייו. השניים נפגשו בבית קפה בתל אביב, אך לא דיברו על התאונה.
עיקר הפגיעה מהתאונה היה נפשי. שמאז התאונה איינשטיין מיעט לצאת מבית. הוא הפסיק להתראיין כמעט לחלוטין. לשיר הוא המשיך וגם לאהוב ספורט. ב-1990 הוא הוציא את השיר "ואלה שמות", שם שר את שמות כל שחקני המונדיאל באותה שנה, כשהוא מוסיף של שמות של שחקנים ישראלים רבים בעיקר שחקני הפועל תל אביב. הוא הכניס לשיר אזכור מיוחד לשוער האגדי של האדומים יעקב חודורוב.

ב-1993 הוציא את השיר הראשון שמוקדש כולו להפועל תל אביב. הוא שכתב שיר על המנגינה של השיר האיטלקי Azzurro. השיר מסתיים בשורות: "גם כשהלך לכדורגל הוא לא חיפש לו רק ניצחון, ובהתלהבות של עגל ויתר על שקט וביטחון, ועד היום הוא עם הדגל ועם הצבע הלא נכון. אמרו לו שהחולצה האדומה זאת לא מציאה אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה אין יציאה אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתגבר אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער".
"אין מי שישיר לנו יותר"
בעונת 1999/2000 זכתה הפועל תל אביב בדאבל עם זכייה באליפות וגביע. לכבוד החגיגה הוא הקדיש שוב שיר לקבוצתו האהובה בשם "אדומה שלי". מילות הפזמון היו: "אהובה שלי, אדומה שלי, את האור שבחיי, נשמה שלי, הקבוצה שלי, הפועל תל אביב, משוש חיי". ב-2006 כתב שיר הומוריסטי על החטאת פנדל בשם: "אחד עשר מטר".

ב-2008 שבר את ההתנזרות מהתקשורת לטובת המאבק בהריסת אוסישקין, אולמה של הפועל תל אביב בכדורסל. אחרי ההריסה התראיין שוב ואמר: "כאב לי מאוד שהרסו את אוסישקין. בעצבות כנה, בכיתי מבפנים" כשהוקמה הפועל אוסישקין הוא נרשם כחבר העמותה למרות שלא הגיע למשחקים מאז התאונה הקשה. בצעד סמלי הוא היה החבר ה-1,000 של העמותה.
ב-26 בנובמבר 2013 בגיל 74 נפטר הזמר האהוב באיכילוב בעקבות מפרצת באבי העורקים, שהובילה לדימום פנימי כבד. מנהל בית החולים, פרופסור גבי ברבש, יצא לתקשורת ואמר: "אין מי שישיר לנו יותר". הפועל כפר סבא בכדורסל קראה לאולמה הביתי על שמו. עד היום במשחקי הבית של הפועל תל אביב מושמעים שיריו על הקבוצה.

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים