לצערנו הרב, קרה אירוע קשה בגזרה שלנו (אזור מיצד) ביום שני השבוע, כשהגיע כוחות המינהל האזרחי להרוס מספר בתים של יהודים בגבעות מסביב לישוב. בשורות הבאות, אנסה להציג את הדעה שלי בנושא בע"ה – נושא שלדעתי אינו "שחור לבן" ומחייב חשיבה כוללת ומעמיקה.

נתחיל עם הגישה הקלאסית – הגישה של סמוטריץ/סטרוק, זמביש (אמנה) ושות', ירון רוזנטל ושאר מועצת יש"ע – פשוט וברור. אנו ממשיכים בדרך המסורה והמקובלת לאורך השנים לפיתוח ההתיישבות ביו"ש וזה ע"י הפיכת קרקעות סקר לאדמות מדינה, תכנון חוקי ומסודר לקרקעות, ובניית אלפי יח"ד ע"י יזמים ובכך להביא בע"ה למיליון ויותר תושבים ליו"ש. כמובן לרוב מדובר בקרקעות שנמצאים בסביבה הקרובה לישובים.

החוות לא סיפקו את התוצאה. המאחזים – כן

אין ספק שיש המון הגיון בריא בגישה הזה ולכתחילה כך צריך להיות. אף אחד לא רוצה לחיות באנרכיה ומעדיף שדברים ייעשו בתיאום ובצורה מסודרת. אבל כאן טמון הטעות בהצגת המציאות… החיים בארץ ישראל בכלל ויו"ש בפרט מאד מאד דינמיים! בין רגע הממשלה יכולה ליפול, העולם יכול לצאת נגדינו, יכולה לפרוץ מלחמה והרשימה עוד ארוכה…

כל מי שעוקב אחרי מה שקורה ביו"ש מאז השבעה באוקטובר רואה את המהפך האדיר שקרה בשטח מסביב לישובים… כפרים שלמים של ערבים פונו באופן שלא היה שנים רבות… אזורים שלמים שהישובים והמועצות מעולם לא חלמו לתכנן עליהם פרויקטים בגלל המורכבות לפנות את הערבים מהם, הפכו להיות "קרקעות עידית" עם גישה בטוחה לכל תושבי האזור.

כל העבודה הטובה הזה לא קרתה לבד… היו אנשים עם המון רצון טוב ומסירות נפש עבור ארץ ישראל שהובילו את המהפכה בשטח. אנשים שהתחילו עם אוהל אחד לבד, ולאט לאט בנו, כבשו והרחיבו את השליטה היהודית בעוד גבעה ועוד גבעה עד ששינו את פני השטח.

לעומתם, הפתרון שאנשי הדור הישן מעלים זה חוות. אפשר להקים חווה שתשלוט על שטחים רבים ולחתום חוזה מולם שביום מן הימים, הם יקבלו פיצוי ויפונו לטובת בניית הישובים. ברור שיש יתרונות במהלך הזה אולם, בפועל, כשמסתכלים על התוצאה בשטח – החוות לא סיפקו את התוצאה. משפחה אחת או שתיים שלרוב נתמכות ע"י תרומות וצריכים לנהל חווה שלימה לא מצליחים לתפוס אותה כמות של שטחים כמו קהילה של נוער גבעות ומשפחות צעירות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הפינוי בגבעת צור משגבי (ללא קרדיט)

עלינו לפרוץ את הגדרות, להתרחק מהישובים לעומק השטח

לפעמים יש דברים שרק אנשים פרטיים, "אנרכיסטים", יכולים לעשות שהמערכת אינה מסוגלת לעשות – אם זה בגלל בעיות בירוקרטיות, פוליטיות וחוקיות. צריכים לתת ל"נחשונים" לרוץ קדימה ולסלול את הדרך להמון עם שבא אחריהם.

ואם תאמר, אבל למה אותם מתיישבים אינם יכולים לזוז הצידה לטובת בניית אלפי יח"ד אם הם כל כך אידיאליסטים? זה נכון שלרוב הם מוכנים לזוז הצידה, אבל הם לא רוצים להרגיש "שהשתמשו בהם ועכשיו זורקים אותום לפח" כאילו כלום. אז איך כן צריכים להתמודד איתם? לדעתי על הרשויות להגיע לאנשים האלה על ההתחלה במטרה להגיע להסדר מכבד מולם, לעשות סדר בשטח ולעזור להם להתפתח בצורה מסודרת. לחלק להם שטח ולסמן איזה שטחים יקבלו ייעוד לשימוש עתידי.

ובלי קשר, אסור לחזור לקונספציה של פיתוח ישובים באמצעות בניית פרויקטים בלבד (דבר שלעצמו מבורך מאד אבל פשוט לא מספיק)! אם חפצי חיים אנחנו, ואם נרצה באמת לראות ריבונות יהודית אמיתית ושלמה ביו"ש בחיים שלנו – עלינו לפרוץ את הגדרות, להתרחק מהישובים לעומק השטח, וליישב את הארץ על כל שטחיה (איי, בי וסי!).

לדעתי ראש המועצה ירון רוזנטל עשה ועושה כאן טעות קשה, אידיאולוגית ואסטרטגית כאחד, ואם הוא רוצה בחזרה את התמיכה שלי ושל רבים מתושבי הגוש עליו לשנות כיוון בהקדם, להתנצל בפומבי על הפינוי הנורא ולשבת עם לב פתוח, אוזן קשבת ורצון כן ואמיתי עם המתיישבים במטרה להגיע לפשרה והבנות.

אני יודע שזה לא קל אבל אני מאמין שהוא יוכל לעמוד באתגר…

==

יוסף שלום רבין, הוא תושב מיצד ופעיל בגבעות גוש עציון.