היא הייתה "המדונה של המזרח התיכון", כבשה את מצעד הבילבורד, כמעט שרה עבור האפיפיור – ועדיין נשארה הילדה מהתקווה. 68 שנים אחרי הולדתה של עפרה חזה, חזרנו לעשר עובדות שמספרות איך ילדת השכונה הפכה לקול של ישראל – ושל העולם.

1. הילדה בת שבע – שהפכה לעפרה

היא נולדה כבת הזקונים למשפחת חזה בשכונת התקווה, וקיבלה את השם בת שבע – כי הייתה הבת השביעית. רק שאחיות שלה פחות התחברו, והשם שונה לעפרה. מאמא שלה, זמרת חינות בתימן, היא ירשה את האהבה לבמה  ואת הסלסולים.

2. נערה בת 13 שקפצה להציל הצגה

עפרה התחילה בכלל בתור חניכה בסדנת תיאטרון שכונת התקווה. בערב בכורה במחזה "סמבוסק, מתי הבחירות?", השחקן הראשי ברח כמה שעות לפני ההצגה. בצלאל אלוני הימר על הנערה הדקה שיושבת בצד, הפך את התפקיד לגברי-נשי, והיא עלתה לבמה וכבשה את הקהל. משם – היא כבר הייתה הפנים של הסדנה.

צילום: סער יעקב, לע"ם

3. השיר מהסרט שאסרו לשדר – והפך לקלאסיקה

ב-1979 היא שיחקה בסרט "שלאגר" ושרה בו את "שיר הפרחה". השיר נחשב נועז, נפסל חודשים לשידור בגלי צה"ל – אבל ברחוב הוא כבר הפך להמנון. התדמית "הפרחית" דווקא כאבה לה, אבל הקהל אימץ את השיר, והוא פתח לה את הדלת לאלבום הבכורה "על אהבות שלנו".

4. השיר שנולד באוטובוס – וכמעט הלך לפח

בתוך אלבומה השני "בוא נדבר" הסתתר שיר שנקרא במקור "הוא" – מה שתהיה אחר כך "תפילה (שמור נא עלינו)". המנגינה נולדה במקרה, כשמוזיקאי צעיר בשם הנרי ברטר הלחין אותה בדרך באוטובוס מנתניה לתל אביב. בצלאל אלוני שמע, חזר הביתה וזמזם – והמילים פשוט נשפכו. השיר נשלח לקדם אירוויזיון – ונפסל. רק פסטיבל בפורטוגל, שם עפרה ביצעה אותו, החזיר אותו לקדמת הבמה. בישראל הוא הפך לאחד השירים הכי מזוהים איתה – ואחד מנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.

5. "חי" – שתי אותיות שהפכו אותה לסמל לאומי

ב-1983, במינכן, שנים אחרי השואה, עפרה עלתה על הבמה באירוויזיון עם המילים: "עם ישראל חי". הבגדים הלבנים שלה ומלוויה בבגדים צהובים רמזו על הטלאי הצהוב, והביצוע נכנס ישר לדנ"א הישראלי. השיר הגיע "רק" למקום השני – אבל בישראל הוא נבחר לשיר השנה, והפך את עפרה לזמרת השנה ארבע פעמים ברצף.

6. אלבום תימני קטן – שפתח לה את שערי העולם

"שירי תימן" היה אמור להיות "רק" מחווה למורשת שהיא גדלה עליה: פיוטים תימניים עתיקים בעיבודים עדכניים. בתחילת הדרך השמיעו אותו כמעט רק בתוכניות "מזרחית". אבל אז הגיעה גרסה מחודשת של "גלבי", שהגיעה לחברת תקליטים באנגליה ויצאה שם בשם Fifty Gates of Wisdom. הביקורות עפו – ומכאן התחילה הטרפת: עפרה הפכה לשם חם באירופה, עוד לפני שישראל הבינה עד כמה.

7. כמעט טיול שורשים – שנקטע בגלל אירוע היסטורי

אחרי הצלחתה הגדולה בחו"ל, ממשלת תימן הזמינה את עפרה ובני משפחתה למסע שורשים נדיר במדינה שמהם באו הוריה. הכול כבר היה מתוכנן – אבל רצח רבין, ימים ספורים קודם, הוביל לביטול הנסיעה. חלום שחיכה יותר מחמשים שנה – ונשאר על הנייר.

(צילום: משה שי / פלאש 90)

8. במקום להיות ליווי – היא המציאה את מוזיקת העולם

לפני שהמושג "World Music" הפך לטרנד, עפרה כבר הייתה שם: שילוב של טקסטים עבריים ותימניים, סאונד מערבי, מקצבים מזרחיים והשקפה יהודית מובהקת. אלבומים כמו "Shaday", "Desert Wind" ו-"Kirya" לא רק מכרו מאות אלפי עותקים – הם גם גרמו לעיתונות המוזיקה לחשוב אחרת על מוזיקה מישראל. ב-1993 היא הייתה הישראלית הראשונה שהגיעה למועמדות גראמי בקטגוריית מוזיקת עולם.

9. קולה הגיע לכל מקום – מהשואה ועד "נסיך מצרים"

עפרה לא הסתפקה בבמות פופ. היא שרה על יהודי תימן ואתיופיה, על רכבות שלא חזרו מהשואה ("Trains of No Return"), ועל קושי ואמונה. ב-1998 היא נתנה את קולה גם לדיסני של דרימוורקס – בסרט "נסיך מצרים". היא שרה את "Deliver Us" ב-17 שפות ודיבבה את יוכבד גם בגרסה העברית וגם באנגלית. גם שם – הקול התימני-ישראלי היה זה שמספר את יציאת מצרים לעולם.

סטודיו דיגיטל כאן וגרייס דיזיין

10. האגדה שממשיכה לחיות – גם בעידן ה-AI

עפרה חזה נפטרה ב-2000 ממחלת האיידס, בגיל 42 בלבד, וההלם בישראל היה עצום. אבל המוזיקה שלה המשיכה לחיות – ולהגיע גם לדור שלא גדל עליה. ב-2023 מגזין "רולינג סטון" דירג אותה במקום ה-186 ברשימת 200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים, ותאגיד כאן יצר דואט בינה לבין זוהר ארגוב בעזרת בינה מלאכותית. גם בעידן שבו מחשבים מחקים קולות – הקול שלה עדיין נשמע כמו דבר אחד: נשמה שלמה, של ילדה מהתקווה שהפכה לפסקול של עם שלם.