שוב ושוב אנו שומעים שנושא כזה או אחר הועבר להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, או נדחה על ידי היועץ המשפטי. כבר כמה חודשים שמצב הביטחון בירושלים הולך ומתדרדר, אויבי ישראל חוגגים ומרשים לעצמם לפגוע השכם והערב ביהודים,ונראה שאצל הממשלה דם יהודי נעשה הפקר. אבל לכל יש תירוץ: היועץ המשפטי.

כיצד יכול ראש הממשלה להטיל את האשמה על שפיכת דמם של יהודים על היועץ המשפטי? כיצד ייתכן שפיקוח נפש של יהודים, שדוחה את כל התורה כולה, לא מצליח להתגבר על מגבלה חוקית לכאורה, וניתן להמשיך ולהמתין עוד ועוד עד שיעלה החוק לרצון אצל היועץ המשפטי? אחריות, מנהיגות, אומץ – היכן הם?

זריקות האבנים של אויבי ישראל נתפסו תחילה על ידי הרשויות בקלות יתרה, והתופעה שהייתה מסוכנת מהרגע הראשון לא נעצרה. המנהיגים, כאילו משותקים מפחד, בחרו להתעלם מן התופעה,וגם כל הפצועים לאורך הדרך לא העירו אותם משנתם. לצערנו, גם לאחר שהגרוע מכח קרה ויהודי נהרג כתוצאה מטרור האבנים, לא נראה שמישהו במערכת האטומה והמפוחדת מהצל של עצמה יתעורר באמת לפעול.שוב יזרקו את הכדור מאחד לשני, ויתנערו מאחריות בטיעון המגוחךשהם עשו כל שביכולתם.ההתנהלות הזומוכיחה שהממשלה הינה הנהגת צללים חסרת עמוד שדרה.

מותר לנו לרצות הנהגה ראויה, הנהגה שלא תשקוט ולא תנוח כל עוד יהודי לא יכול ללכת בבטחה בכל מקום במדינת ישראל.אבל ממשלות ישראל מפקירות את בטחוננו בתהליך ארוך ומתמיד: בשלב ראשון הופקרו שטחיaביהודה ושומרון, בהמשך שטחי b, עד לאבדן השליטה על הצירים ביש"ע בכלל, בהם יהודיםמפחדים לעצור בצד הדרך.

מי שקיווה שההתנערות מאחריות תשאר מחוץ לגבולות הקו הירוק טעה, נסה ללכת בדרום תל אביב ואולי לא תחזור על שתי רגליך, אנשים מהשכונות שם קוראים לכוח מג"ב שיאבטח אותם כשרוצים לצאת בשעת ערב. ומדוע? כי הממשלה מנועה לתת פתרון מטעמים משפטיים…. יש שם מסתננים שהם "פליטי חרב מסכנים", יש אלכוהול, אלימות ופשיעה- ואין דרך לעצור? ומה קורה בעיר הבירה? צא וראה את דו"ח האירועים של הרכבת הקלה,ותווכח שגם בירושלים ההפקרות חוגגת. שמא תאמר זה רק בשכונות הערביות?הנהשכונת ארמון הנציב, או כביש 443 בו נזרקות אבנים יום יום, הנה וואדי ערה ועוד מקומות.

אני תוהה לעצמי מה יכול להעיר את ההנהגה הזו?התשובה הכואבת היא שהשלטון מתעורר ומגלה תקיפות רק כאשר יהודים מחליטים להגיב, ואפילו תגובה מינורית.השלטון יודע היטב שאם הציבור אינו נותן בו אמון שידאג לבטחונו, הוא מאבד את זכות קיומו, ולכן הוא נלחץ ומתעורר לפתע.

בדיחה צינית אומרת: אדם התקשר למשטרה,הודיע כי פורץ אצלו בבית ומבקש . חיכה חצי שעה וכלום לא קרה. התקשר שוב והודיע כי הפורץ עדיין בבית, ושוב חיכה חצי שעה והמשטרה לא הגיעה, התקשר בשלישית והודיע שאין צורך לבוא כי הוא ירה בפורץ, תוך שתי דקות המשטרה הגיעה. זו היתה יכולה להיות בדיחה אילולא היה מדובר בחיים שלנו.

המצב הוא שההנהגה כושלת בתירוצים עלובים, ורק דבר אחד היא יודעת לעשות טוב מצוין לעצור כל נסיון של יהודים להגיב. אם יקומו יהודים מהשכונות ויתחילו לזרוק אבנים חזרה תדע המשטרה מה לעשות ואיך לטפל, ואולי גם תיזכר לפתע שצריך לעצור גם את הערבים.

ההנהגה הזו לא ראויה להנהיג את עם ישראל.אנו זכאים למנהיגי אמת, אמיצים ואחראים, מנהיגות שתדע גם להחזיר את היועצים המשפטיים למקומם הראוי.

(הכותב הוא תושב קרית ארבע, ראש כולל מערת המכפלה וחבר הנהלה בתנועת 'דרך חיים')