לקראת הפגנת החרדים הגדולה הצפויה היום בירושלים, פרסם האב השכול חגי לובר פוסט ברשת הפייסבוק. בפוסט, שכותרתו "שיבוש", הוא טוען כי השיבוש האמיתי הוא לא בהסדרי התנועה, אלא בכך שאנשים דתיים מצהירים שחלקים מהתורה אינם נוגעים להם. בפוסט הזכיר את בנו, שדבריו "היה בן תורה אמיתי, והלך למלחמה מתוך תורה".
דבריו המלאים של לובר:
שִׁבּוּשׁ
ואנשים מדברים על שיבושים בעקבות ההפגנה,
והם מתכוונים לשיבושי תנועה,
ושואלים באיזה כביש כדאי לנסוע כדי להימנע מחסימה,
ואם תפעל התחבורה הציבורית והרכבת הקלה.
ואם השיבוש יהיה בכל ירושלים או רק בכניסה.
ואולי הם לא שמים לב לשיבוש הגדול מכולם:
שבני אדם, דתיים, שומרי תורה, צאצאי דוד ואברהם,
מבקשים לא למלא את חובם ושאחרים ימותו בשבילם.
והם נושאים שלטים נגד שירות בגופם את עם ישראל,
והם מצהירים שהם לא רוצים להתגייס כדי להציל יהודים.
והם אומרים שהציווי 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' לא נועד להם – רק לאחרים.
והשיבוש הזה כל כך מזעזע,
וכל כך לא יהודי.
וכל כך לא תורני.
וכל כך לא הלכתי.
וכן,
אני נעלב בשביל בני, שהיה בן תורה אמיתי.
והחזיק ביד אחת תת מקלע וביד שניה גמרא.
וקיים בגופו את ההלכה הפסוקה, שפיקוח נפש דוחה כל מצווה,
גם את לימוד התורה.
והלך למלחמה עטוף בציצית ותפילין מתוך תורה,
וידע את האמת הפשוטה –
ש"בִּטּוּלָהּ, הוּא קִיּוּמָהּ"
ומסר את נפשו וכעת הוא על כנפי השכינה.
וצריך קודם כל להתפלל שהשיבוש הזה יעקר.
ואחר כך לפעול באופן נחרץ,
לסייע באמצעות חוק למי שמשובש,
לחזור לחיות על פי הצו המקודש:
בָּ֘ר֤וּךְ ה' צוּרִ֗י
הַֽמְﬞלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב
אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃