נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ד (2024) מציגים תמונה חיובית של מערכת החינוך בישראל, חרף השנה הביטחונית המורכבת וההתמודדות עם המלחמה והפינויים.

שיעור הזכאות לבגרות ממשיך לעלות, שיעור הנשירה יורד, והפערים בין מגזרים ושכבות חברתיות מצטמצמים. לצד זאת, ניכרת התחזקות של הפריפריה הודות למדיניות תקצוב דיפרנציאלית, המעניקה משאבים מוגברים לבתי הספר באזורים מוחלשים. הנתונים משקפים מערכת חינוך יציבה, שוויונית ומחויבת למצוינות – גם בתקופה רצופה באתגרים לאומיים וחברתיים.

למרות המלחמה – עלייה בשיעור הזכאות לבגרות

על פי הנתונים, שיעור הזכאות לתעודת בגרות עלה ל-76.6%, לעומת 76.3% בשנה הקודמת ו-69.7% בלבד בשנת תשע"ט (2019). בחינוך החרדי נרשמה עלייה עקבית בזכאות מ-26.2% ל־26.7%, עלייה של יותר מ־8% בעשור האחרון. במשרד רואים בכך ביטוי להשתלבות הולכת וגוברת של תלמידים חרדים בלימודים עיוניים ובחינוך הטכנולוגי.

אחת המגמות הבולטות בנתונים היא סגירת הפערים בין המגזרים: לראשונה שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר את זה שבמגזר היהודי (77.8%), לאחר פער של 6.4% לטובת היהודים רק לפני ארבע שנים. גם הפער בין בנים לבנות הצטמצם ל-0.3% בלבד, לעומת יותר מ-3% בתחילת העשור.

בנוסף נרשמה ירידה ניכרת בפערים החברתיים-כלכליים בין תלמידים מהשכבות החזקות והחלשות: מ-22% בשנת 2019 ל-13.8% בלבד השנה. שיעור התלמידים המצטיינים עלה ל-13.1%, ושיעור הנשירה הארצי ירד ל-0.9% בלבד. שיעור ההתמדה במערכת נותר גבוה – 81%.

בתחום התקציבי, הנתונים מעידים על המשך יישום מדיניות התקצוב הדיפרנציאלי: תלמידים בפריפריה ובחמישונים החלשים מתוקצבים בשיעור גבוה משמעותית מתלמידים במרכז ובמעמד הגבוה. כך למשל, תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב בכ-18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים בכ-20% יותר.

במשרד מציינים כי השקעה זו סייעה לצמצם פערים בין מחוזות ולחזק את בתי הספר בפריפריה. תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-26,045 שקלים לעומת 22,047 בלבד במחוז המרכז.

שר החינוך, יואב קיש, אמר: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור – שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית".

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הוסיף: "מאחורי המספרים עומדת מציאות אנושית של מורים, מנהלים ואנשי מטה שהמשיכו ללמד ולתמוך גם בתנאים המורכבים. העלייה בזכאות והירידה בנשירה מוכיחות שהמערכת לא רק החזיקה מעמד – היא התקדמה".