צבי יחזקאלי מתריע: "זה לא הפחדות, זה כבר קורה"

לדבריו: "חלקכם אומרים לי: די כבר עם ההפחדות שלך, עם הדיבורים על האסלאם, על הג'יהאד. אבל תסתכלו סביב – זה קורה. זו לא תיאוריה, מציאות".

יחזקאלי מוסיף כי לצד המציאות הקשה, יש דבר מהותי שאסור לפספס: "כשהחטופים חוזרים – כולם בוכים מהתרגשות. כשהחללים שבים – כל העם מתעטף בצער, זוכר, מכבד, מחבק. אנחנו עם שמרגיש. עם שמחובר. עם שהנשמה שלו פועמת".

מנגד, הוא מתאר את התחושות בצד השני: "ומה קורה אצלם כשהמלחמה דועכת? חיסולים, ירי, פחד באוויר. הם חוגגים מוות. אנחנו בוכים על החיים. ופה בדיוק עובר הגבול".

יחזקאלי מסכם במסר של חוסן ובחירה במציאות: "אסור להתבלבל. הכוח שלנו לא רק בלהכיר את עצמנו, אלא בלהכיר את השכונה. כשאנחנו מבינים מי אנחנו, ומה יש לפנינו – זה המכפיל כוח האמיתי. אולי זאת מציאות קשה, אבל היא שלנו. והיא נבנית, כמו תמיד, מתוך השברים. אנחנו עם שיודע לבכות – ובאותה נשימה נדע גם לקום".