אתמול בצהריים קיבלתי הזמנה לכנס תשובה מרכזי לנשים, למרגלות מערת המכפלה, בעשרת ימי תשובה. כנס שקיבל את השם – "הכי קרובות לאמא". במודעה הודגש ש –האירוע לנשים בלבד!.

מיד התעורר בי הזיכרון של הכנס הראשון שנערך בערב יום הכיפורים שנה זו, כנס שנכחו בו אולי אלפי נשים ובעיקר נערות תלמידות בתי אולפנה מרחבי הארץ. בקריאה בסדר התכנית מצאתי – "שרית חדד במופע מיוחד", וסליחה על המליצה, טלטלה אחזה בי. ואקדים ואכתוב, שרית חדד היא זמרת מוכשרת, את שיריה מכירים כולם ובוודאי הנערות והנשים הבאות לכנס באוטובוסים מרחבי הארץ שמחות בנוסף למפגש עם עדן הראל, הרבנית ימימה והרב יעקב עדס שליט"א "גם" לקראת הופעתה.

אלא, שבענייני נשים אנו עוסקים. מיד לאחר שהוברר שבמעשיו של הזמר אייל גולן אין דופי חוקי, חברה אליו שרית חדד במופע שהוצג כמה פעמים ונקרא "המופע של החיים". מופע בו שרו יחדיו שירי אהבה שזכו ליותר משלוש מאות אלף צפיות ביוטיוב.

אשה, זמרת חוברת בשם ה"שואו ביזנס" לערב דואט עם זמר שאמנם ניחן ביכולת שירה הגורמת לריגוש, זמן קצר מאד אחרי שהתברר שמעשיו הבלתי מוסריים כלפי נשים היו במסגרת החוק בארץ. וזאת על אף שהדופי המוסרי זועק לשמים יחד עם עלבונן של הנערות והבחורות שנפגעו.

אני זועקת בשל הפגיעה בכבוד האשה, בתחושת האני, ובוודאי בפגיעה הגדולה בבנות ישראל – בנות המלך. האם זו הזמרת שתעלה בניגוניה את תפילות הנשים בערב יום הכיפורים הבא עלינו לטובה?

אבל בעת הזאת אני פונה אליכם, עם ישראל, הורים, מורים, רבנים, מחנכים, מדריכים – בבקשה, בתחינה, אל תהיו שותפים למארגני הערב הזה, אל תהיו שותפים לחרפה. אל תערבו בערב המיועד לנשים, זמרת שבשנה האחרונה לא הביעה כבוד אליהן. בעם ישראל יש עשרות זמרות מוכשרות ופופולאריות היכולות להביע בערב ייחודי זה שירה וחיזוק ולהשתלב בתפילותיהן של כלל הנשים. הלא הערב הזה מיועד לכלל הנשים והנערות ולכבודן.

תשיר כל זמרת בכל מקום וזמן שיזמינו אותה, וכל החפץ בשירתה ילך וישמע. אבל לערב ייחודי שכזה, תבחר זמרת מקצועית, שמתאימה למעמד זה.

ומחשבותיי רצות בכמה נתיבים – מה אעשה? איך אפיץ את קריאתי ברבים, ואין לי דף בפייסבוק, ואם יש , "מי ישים עלי?"

פניתי למארגן האירוע ושמעתי שקיבל המלצה מגדולי ישראל (את שמותיהם לא הסכים לפרט), להביא את הזמרת הזו כי… היא לא מופיעה בשבת. רק לאחרונה היא הפסידה כסף רב כשדחתה הצעה להופיע בשבת. היא מופיעה בחינם, ההופעה שלה מביאה נשים חילוניות שאף פעם לא היו במערת המכפלה. ואני מצטטת (מזיכרוני) -"אם שרית חדד היא הכלי, אז אני משתמש בו".

ואני בוכה. שרית חדד היא כלי, בנות האולפנה, הן כלי, הנשים החילוניות הן כלי, האם גם שלוש האמהות הטמונות במערת המכפלה הן כלי? – הוא אמר שהוא באמת לא חשב על מה שאני אומרת, אבל זה לא משנה. התכנית לא תשתנה. בסיומה יאמרו סליחות משותפות בעוצמה רבה.

ופניתי לעיתונאית נמרצת שבימי הגירוש מקטיף הביאה לציבור את כאב העומדים להיות מגורשים, ואחרי כן את קולם כמגורשים, וקבלה על כך ש"איך אתם לא רואים?, איך אתם לא שותפים?, איך אתם מפרידים בין אנחנו והם?" – ובעניין הזה שמעתי ממנה שאיני צודקת. שברגע שהחוק קבע שהזמר לגיטימי, אז כל מי שחובר אליו עושה זאת בלגיטימיות. האם הגירוש לא נעשה בשם החוק?

ושוב אני בוכה. מחר העיתונים המגזריים, אתרי והאינטרנט המגזריים יתמלאו בהודעות הללו, עם הכותרת הפנטסטית של האמהות שכל כך מצפות לתפילה המשותפת בפרוש השנה החדשה. ומה עם האמהות של הנערות והבחורות שנפגעו? – האם זה לא עניינינו כי אנחנו שלחנו את בנותינו לחינוך יהודי, תורני, – האם זה לא אנחנו? – האם זה רק הן?

נכון שבשם הקדושה הביתית, התורנית אנו חוסמים את ערוצי התקשורת בפני מה שמסתובב ברחוב ובאתרים שאינם הולמים את ההוראה היהודית. נכון שבשם החינוך המסור, אנו מקימים בתי אולפנה כדי לחנך את הבנות לבניית בית יהודי ברוח ארבע האמהות, – אז מה, הכל נשאר בבית המדרש? במעבדה? – האם כיוון שאנחנו מכירים רק את "שמע ישראל", שירה המרגש של שרית חדד, טחו עינינו? נסתמו אזנינו? ואנו עם הפנים לחוויה הריגושית, פסבדו רוחנית המרוממת למרגלות מערת המכפלה?

אני מתחננת – עצרו את החרפה, ולפחות, אל תהיו שותפים ושותפות לה.

==

נעמי מורגנשטרן גרה מזה שנתיים בישוב בני דקלים במזרח לכיש. עוסקת בהנגשת נושא השואה לילדים, ומעלה בפני נוער ומבוגרים את ההצגה "אוספת אהבות", הצגה במקום עדות.