משה ידידיה רזיאל הי״ד, בן קיבוץ כרם שלום, היה ידיד ה' ודמות של אור – מחובר לתורה ולחיי המעשה, מלא אהבה, שמחת חיים ושובבות. הוא היה חבר ואיש משפחה מסור, איש של הקשבה כנה, לומד מכל אדם ודבק באמת.

במהלך הקרב בשמחת תורה התשפ"ד, נלחם ידידיה בגבורה בכרם שלום. הוא הגן בגופו על משפחתו ועל תושבי הקיבוץ – ונפל כשהוא מגן על ביתו.

באדיבות המשפחה

את השיר "יש אנשים שהם מספר" כתב ידידיה תחילה ליום השואה, מתוך רצון לעורר את הזיכרון היהודי לזהותם של הנספים, אלו שנותרו בגדר מספר בלבד. בהמשך הוסיף בית נוסף עבור טקס יום הזיכרון בקיבוץ – והשיר הפך לגשר רגשי בין זכר השואה לנופלים על הגנת המולדת.

השיר מציג ניגוד בין אלו שמתו כשמספר חקוק על זרועם, חסרי שם, לבין אלו שמתו כלוחמים, כששמם ומספרם חקוקים על מצבתם. בסיום – קריאה ברורה: "במותם ציוו לנו זהות, ציוו לנו חיים – המשיכו את דרכינו אחים".

בשמחת תורה, בדרכו ובמותו, ידידיה ביקש והגשים את אותה המשכיות – גיבור שנפל כיהודי גאה בארץ ישראל.

את השיר הלחין עמירן דביר ומבצעים בדואט עמירן דביר ודודו פישר.