בחודש אוקטובר, כשצל זיכרון השבעה באוקטובר ממשיך ללוות את חיי היומיום בישראל, סינמטק תל אביב בחר לפנות דווקא אל הקולנוע האיראני – קולנוע שמגיע מעבר לקו המתוח שבין עמים.

בתוך המרחק התרבותי, הגיאופוליטי והנפשי, בחר הסינמטק לחפש את האדם שמעבר. הקולנוע האיראני, על אף התנאים הקשים שבתוכם הוא פועל, מציע קול אנושי עמוק, רב-שכבתי ופיוטי להפליא, שמבטא כמיהה לחיים, לצדק, לקשר ולמוסר – כמיהות שאינן שונות מהכמיהות שלנו כאן. מתוך האבל והטלטלה, התוכנית אינה מבקשת לפתוח דלת למלחמה נוספת, אלא חלון לצלילות אנושית.

הבחירה בקולנוע האיראני בזמן זה היא פעולה של תקווה. במקום שבו הפוליטיקה חוסמת – האמנות יכולה לאפשר מגע, להאיר את הדומה ולהזכיר שכל עוד יש מי שצופה ומקשיב הוא עדיין בן אדם. הקולנוע האיראני אינו עוסק בפיוס פוליטי אלא בחיים עצמם, הוא מספר את סיפור הנשמה בתוך מגבלות, את החיפוש אחר אמת בתוך שתיקה. דווקא עכשיו, כשעוד מלחמה עלולה לעלות באופק, מציע הסינמטק לעצור לרגע ולראות לא את האויב אלא את הדומה, את האנושי, את מה שממתין בקצה המרחק: אדם.

קלאסיקות לצד יצירות עכשוויות עטורות פרסים

התוכנית מציגה קלאסיקות לצד יצירות עכשוויות עטורות פרסים, בהן "גאבה" של מוחסן מחמאלבף – אגדה צבעונית ומכשפת על אהבה, המתנה וחופש. "אין רשע בעולם" של מוחמד רסולוף – זוכה דוב הזהב בפסטיבל ברלין, המורכב מארבעה סיפורים שונים אך קשורים העוסקים במחיר החירות. ו"הגיבור" של אסגאר פרהאדי – זוכה פרס הגרנד פרי בקאן, דרמה עוצמתית על אסיר לשעבר ההופך לגיבור מקומי בן-לילה ונאלץ להיאבק על שמו הטוב.

סרטים חדשים ויצירות על זמניות

לצידם יוקרנו גם סרטים חדשים כמו "זרע התאנה הקדושה" של רסולוף – דרמה פוליטית עכשווית מטלטלת שזכתה בפרסים מיוחדים בפסטיבל קאן האחרון.
וכן יצירות מופת על זמניות של עבאס קיארוסטמי: "מבעד לעצי הזית" – יצירה פיוטית הממזגת מציאות ובדיה בכפר שנהרס ברעידת אדמה, ו"טעם הדובדבן", זוכה דקל הזהב בקאן, העוסק בשאלות קיומיות על החיים והמוות – שיוקרן בליווי הרצאת מבוא מאת אמרי דקל קדוש.

הקרנה נדירה לסיום התוכנית

התוכנית תינעל עם "אני טארנה בת 15" של רסול סדרמלי – דרמה נוגעת ללב על נערה המתעקשת לגדל את ילדה למרות הלחץ החברתי. הקרנה נדירה מעותק פילם 35 מ"מ, בליווי הרצאת מבוא מאת מיטל אבוקסיס.