בראיון נרחב ומיוחד לאתר 'סרוגים', פורש רב פיקוד צפון, סא"ל הרב רוני רקח, את תמונת ההיערכות הלוגיסטית והרוחנית המורכבת של הרבנות הצבאית לקראת ראש השנה, יום כיפור וסוכות, תחת אש ובצל המלחמה.

החל מאלפי סטים של ארבעת המינים ושופרות שיגיעו לכל חייל בכל מוצב, דרך "סוכות טקטיות" ניידות לצוותי סיור ועד לתקיעת שופר היסטורית במוצבים מעבר לגבול בסוריה ולבנון. "אנחנו ערוכים ברמה הכי גבוהה לכל תרחיש", הוא מצהיר, ומדגיש את השינוי העצום שעברה הרבנות הצבאית, כשהוא נזכר בסיפורים על חוסר מוכנות ממבצעים קודמים. "היום המצב בצבא שונה לגמרי".

כשנה לאחר פרוץ המלחמה, ולקראת חגי תשרי הראשונים בצל הלחימה המתמשכת, הרבנות הצבאית ניצבת בפני אתגר מורכב: לספק מענה רוחני, הלכתי ולוגיסטי מקיף לכל חייל וחיילת בכל גזרה, גם במקומות המסוכנים והמאתגרים ביותר. בשיחה עם אתר 'סרוגים', משרטט סגן-אלוף הרב רוני רקח, רב פיקוד הצפון, את מפת ההיערכות חסרת התקדים של צה"ל לחגים הקרובים.

הרב רוני רקח רב פיקוד צפון תוקע בשופר. צילום: דובר צה"ל

"הרבנות הצבאית עברה הרבה גלגולים בשנים האחרונות"

"הרבנות הצבאית עברה הרבה גלגולים בשנים האחרונות, הרבה שינויים ושיפורים", הוא פותח, ומתייחס לסיפורים על פערים שהיו בעבר, כמו בתקופת "חומת מגן". "שמעתי על חוסר מוכנות שהיה אז, אבל אני יודע מה יש היום. והיום, המצב שונה לגמרי. הרבנות הצבאית נערכת ברמה הכי גבוהה שיש לכל תרחיש ולכל מצב. היו הרבה מאוד הפקות לקחים מאז".

לדבריו, ההיערכות הנוכחית יורדת לרזולוציות הנמוכות ביותר. "מערך הרבנות הצבאית, על כלל הנושאים שלו – מבית ההלכה, הכשרות, הציוד והלוגיסטיקה, ועד תחום הרוח והרא"ת (רוח, עוז ותורה) – כל המערכים האלה ערוכים בצורה הכי חזקה שיש, בפרטי פרטים". הוא מתאר כיצד הרב הראשי לצה"ל מאשר באופן אישי את התוכניות: "הרב הראשי לצה"ל ממש עושה לנו אישורי תוכניות אחד-אחד עד רמת המוצב. מהחייל שייתקע, ומי המשגיח כשרות שיעשה העברה מאש לאש. זה ממש פרטי פרטים".

התכנון המדוקדק לוקח בחשבון, במיוחד בצל המלחמה, גם תרחישים בלתי צפויים. "כל הזמן עומדת לנגד עינינו, גם לפני המלחמה, אבל עכשיו עוד יותר, ההתהפכות של כל תרחיש שיכול לקרות בכל רגע נתון", מסביר הרב רקח. "לכל דבר אנחנו משאירים 'בטן'. למשל, יש לנו שופרות, ואנחנו יודעים שלכל אחד יהיה שופר. אבל מה יקרה עכשיו אם מקפיצים פתאום איזה גדוד מילואים שצריך לעשות תגבור מהרגע להרגע? מה עושים עם סוכות מהרגע להרגע?". ההכנות כוללות "עבודה מטורפת עם המון המון ירידה לפרטי פרטים", הוא מוסיף, "עד רמת המסדרים על הסוכות לראות שהסכך תקין ולא יבש במחסנים".

לראשונה מאז יום כיפור: שופר בסוריה, סוכה בלב החרמון הסורי

אחד החידושים המרגשים והסמליים ביותר השנה, מספר הרב רקח, הוא ההיערכות במוצבים החדשים שמעבר לגבול, בעומק השטח. "החידוש הגדול ביותר הוא שאנחנו עושים את זה לא רק במוצבים המוכרים של פיקוד צפון, אלא גם במוצבים מעבר לגבול, גם בגזרת לבנון וגם בגזרת סוריה".

לדבריו, יש לכך משמעות היסטורית עמוקה: "זו פעם ראשונה שעכשיו יתקעו שם בשופר, נראה לי מאז מלחמת יום הכיפורים, וגם אז לא תקעו בשופר בסוריה. וזה דבר מאוד מרגש. בכל המוצבים שמה בפנים – נטילת לולב, ארבעת המינים. הפעם האחרונה שיש לנו תמונות של אנשים שנטלו שם ארבעת המינים הייתה מלפני 50 שנה, והנה עכשיו זה עוד הפעם חוזר".

ההיערכות כוללת גם אתגר לוגיסטי והלכתי מורכב של הקמת סוכות בנקודות אסטרטגיות, כמו בחרמון הסורי. "אכן, צריך להקים סוכה בחרמון הסורי", הוא מאשר. "צריך לומר גם שהיא קצת יותר מאתגרת, אז צריך לדאוג שהיא לא תעוף ברוח… סוכה ברוח שאינה מצויה, וברוח מצויה, מאוד מאתגר שם. אבל כן, בוודאי, בונים שם סוכה ובכל הנקודות, בכל המוצבים החדשים".הרב רקח מדגיש את השינוי הדרמטי במצב הביטחוני מהשנה שעברה, שהשפיע ישירות על קיום מצוות החג. "שנה שעברה, כשאנחנו מדברים על סוכות בפיקוד הצפון, הייתה הנחיה שדרשה אישור של מפקד בדרגת סגן אלוף כדי לבנות סוכה. למה? בגלל כל איומי הכטב"מים. היינו במקום אחר לגמרי".

כעת, בזכות הפעילות המבצעית, המצב שונה. "בעשייה מדהימה של המפקדים, של הלוחמים, של אנשי המילואים, במסירות אין קץ, אנחנו היום נמצאים אחרת. אם בראש השנה שעברה התחלנו בזה שהתושבים יחזרו לבתיהם, היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב, ואנחנו מחכים שיהיה לנו עוד יותר טוב בעזרת השם. לבנות היום סוכות בחרמון הסורי זה ממש חלק מהמטרה והמשימה שהייתה לנגד עינינו – להחזיר את התושבים לצפון, ושהשם ישמור ויפרוס עלינו סוכת שלומם".

היערכות ברבנות הצבאית לחגי תשרי. צילום: דובר צה"ל

יותר מ-1,000 סטים של ארבעת המינים: "מענה מקיף עד רמת הכיתה הבודדת"

כדי להבטיח שכל חייל יוכל לקיים את מצוות החג, ההיערכות הלוגיסטית היא רחבת היקף וחסרת פשרות. "המטרה שלנו היא שלכל מוצב, לא משנה מה, גם אם זה צק"ם (צוות קרב משולב) או כיתה שנמצאת באיזה מקום, יהיה להם סט ארבעת המינים ושופר", מבהיר הרב רקח. "שלא יהיה מצב בשום מקום שיש מחלקה, כיתה, או מישהו שיוצא לשמירה ואין לו מענה של שופר וארבעת המינים. מדובר פה ביותר מ-1,000 סטים של ארבעת המינים בפיקוד הצפון ומאות של שופרות. יש לנו גם שופרות 'רזרביים' בימ"חים של הרבנות לכל הקפצה שלא תהיה".

בנוסף לסוכות הקבע במוצבים, הצבא מצויד בפתרון יצירתי וגמיש לכוחות ניידים: "יש לנו הקצאה לסוכות טקטיות, סוכות קטנות שמתפרקות", הוא מתאר. "עכשיו, איזה סיור תופס איזושהי נקודה, הוא יכול לפתוח את הסוכה ולפרק אותה ממש בשניות. סוכת גזיבו כזאתי, המצאה מאוד יפה של חיל הרבנות הצבאית. זה הולך מאוד יפה… החיילים רוצים, נהנים מזה. סך הכל זה ממש אווירה מדהימה, מקשטים אותה אפילו, זה ממש חמוד לראות".

כל חייל מילואים שמוקפץ יכול להיות סמוך ובטוח שיקבל מענה הלכתי מלא. "אם מגייסים אותי מחר, אני לא צריך לדאוג לארבעת המינים?", נשאל הרב רקח, ותשובתו נחרצת: "ודאי שיהיה לך ארבעת המינים", הוא מבטיח. "אם אתה רוצה שיהיה לך אחד צמוד שלך 24/7, אז אתה מוזמן להביא את שלך, כמו כל דבר. אבל צבא הגנה לישראל והרבנות הצבאית דואגת לך שלא יהיה מוצב שאתה תגיע אליו ולא יהיה לך ארבעת המינים. ולא רק זה, גם החלפת ערבות לפני הושענא רבה, זה כבר הסטנדרטים היום. גם ערבות להושענא רבה אתה תקבל טריות". המענה יינתן גם לכוחות קטנים ומבודדים, כמו סוללות תותחנים וכוחות מיוחדים הפועלים במרחב.

מסיורי סליחות ועד הכנה רוחנית נוקבת ליום הדין

לצד ההיערכות הלוגיסטית, הרבנות הצבאית עוסקת באינטנסיביות גם בתחום הרוח ובהכנה משמעותית של הלוחמים לימים הנוראים. "אנחנו עוסקים בסיורי סליחות. יש לנו אלפים של לוחמים, חיילים ותומכי לחימה שיוצאים לסיורי סליחות בגזרת פיקוד הצפון, המון המון בצפת, וגם חלקם יוצאים לרמת הגולן ולכותל", הוא מספר. "אלו סיורי סליחות ערכיים, לדבר על אחריות, על חשבון נפש, על הערבות ההדדית ועל המשימה שלנו כצבא הגנה לישראל בתקופת החגים. לראות את הלוחמים, 'שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת', כמו שאומר השיר".

החיבור בין המסורת היהודית ללחימה הנוכחית מקבל ביטוי עמוק. הרב רקח משתף בשיחה נוגעת ללב שקיים לאחרונה עם מפקד חטיבת גולני, שאוגדתו, 36, פועלת כעת בדרום: "אמרתי לו שבראש השנה אנחנו, כבר שנים, עם ישראל אומר את מנהג ה'סימנים'. לוקחים תמר ואומרים 'שיתמו אויבינו', לוקחים סלק ואומרים 'שיסתלקו אויבינו וכל מבקשי רעתנו'. אמרתי לו, 'תשמע, אנחנו כל השנים מייחלים ומתפללים על זה. ואתה, זה התפקיד שלך. צבא הגנה לישראל, חטיבת גולני, עוסקת בזה בפועל. וכשאנחנו נהיה שם בראש השנה ונציין את הדברים, אנחנו מתפללים שאתה תצליח ואתה זה שתקיים את זה'. אמרתי לו, אני לא יודע אם תעשה את ה'סימנים', אבל לפחות תשים תמר אחד בכיס. זה יעזור לנו להתחבר, להבין שהמשימה שלנו היא הרבה יותר מכאן ועכשיו, אלא זה סיפור ארוך של לשים לעצמנו סימנים מי זה עם ישראל, מה המורשת שלנו, ועל מה המלחמה שלנו".

לקראת יום כיפור, הרבנות מתגברת את המניינים במוצבים בסיוע עשרות בני ישיבות הסדר שמגיעים לשמש כחזנים ובעלי תפילה. במקביל, מוצאות הנחיות הלכתיות ברורות ומחייבות לגבי הצום. "לא בכל מקום מותר לצום, והכוננות פה היא תמיד מאוד מאוד גבוהה", הוא מדגיש. "אנחנו יודעים שהכל יכול לקרות בכל רגע נתון. פיקוד הצפון צרוב לו חזק מה קרה פה ביום הכיפורים לפני 51 שנה. ואנחנו מוציאים הנחיות הלכתיות איך שומרים על הצום תוך שמירה על כוננות מבצעית, באווירה, בתפילות וכמובן באכילה".

גם בשמחת תורה, נוסף לחג נדבך של משמעות וכאב, אך גם של עוצמה. "שמחת תורה זה חג שתמיד היה מאוד שמח ומרגש", אומר הרב רקח, "ולצערנו הרב נוסף לו נדבך שלא היינו רוצים אותו, אבל זה נותן לנו עוד הבנה של כולנו… אנחנו רוצים שהמעגלים יהיו עוד יותר חזקים. היום חייל שרוקד בשמחת תורה במוצבים הוא יודע טוב מאוד למה אנחנו רוקדים, למה אנחנו שמחים ואת מה אנחנו ממשיכים. ועדיין, בתפילה מאוד גדולה מזכירים בכל המקומות, כחלק מתפילות החג, את השבויים והנעדרים, ומתפללים שהחטופים יחזרו אלינו במהרה".

"אחוזי התייצבות מטורפים": רוח הגבורה של אנשי המילואים

הרב רקח מבקש להקדיש פרק נרחב ומיוחד בדבריו לאנשי המילואים, המהווים את רובו המכריע של הכוח הלוחם בגזרת פיקוד הצפון. "בגזרת פיקוד הצפון יש פה משהו מאוד מאוד ייחודי, שהיא רובה מוחלט מבוססת במשרתי מילואים. כל הקווים, חטיבות המילואים, הם אלה שתופסות את הקווים".

הוא מתאר את המסירות הבלתי נתפסת שלהם: "יש פה אנשים בסבב שישי ושביעי. יש פה אנשים ששנה שעברה סגרו את ראש השנה, כיפור, סוכות ושמחת תורה, ממש כבר בלבנון, ועכשיו עוד הפעם באים. אתמול דיברתי עם מפקד גדוד, והוא אמר לי: 'תשמע, אחוזי התייצבות מטורפים שלא דמיינתי, למרות ההתשה'".

"יש פה משהו שצריך לחזק אותו ולעודד אותו, ולעשות כל דבר כדי להגיד להם הערכה עצומה", הוא מוסיף בהתרגשות. "להראות מה זה עם ישראל, מה זה החיבור הזה, כמה הצבא הוא מקום שמאחד ואוהב ומכיל ויודע לחגוג כולם ביחד. ולמשפחות שלהם – זו הערכה שאי אפשר לתאר אותה במילים, רק לבוא לראות. זו הברכה הכי גדולה שלנו לראש השנה, לראות איזה סיפור יפה קורה פה מתחת לאף שלנו, וזה דבר מאוד מאוד מיוחד שקורה בפיקוד הצפון עכשיו".

לסיום, הוא מדגיש כי מעבר לקיום המצוות הפרטניות של החג, כל החיילים הלוחמים שותפים למצווה הגדולה והחשובה מכולן בעת הזו. "אני לא יודע אם כמה שיותר חיילים יצליחו לקיים את המצוות כמו שצריך", הוא אומר בכנות. "אבל אני יודע להגיד לך שכל החיילים כולם עושים מצווה אדירה, שהיא הגדולה מכולם, שזה 'עזרת ישראל מיד צר'. ואנחנו, לכל מי שיכול לקיים, עושים הכל שהוא יקיים את זה".