שני בכירים ישראלים המעורים בנושא אמרו ל"וושינגטון פוסט" כי המוסד סירב להפעיל סוכנים על אדמת קטאר במטרה להתנקש בצמרת חמאס.

בשל כך, כך לפי "וול סטריט ג'ורנל", הוחלט שחיל האוויר יבצע את הפעולה ממרחק: מטוסים ישראליים שיגרו טילים בליסטיים מעל ים סוף, שחצו את שמי סעודיה ופגעו במטרות בדוחא.

לפי הדיווחים, ההסתייגות של המוסד ממבצע קרקעי השפיעה על מתווה התקיפה ועל סיכויי הצלחתה. ההתנגדות לא נבעה מהיעד עצמו – חיסול בכירי חמאס – אלא בעיקר מהעיתוי והזירה. קטאר נחשבת לשחקנית מרכזית במגעים לשחרור החטופים, ובמערכת הביטחון היו מי שהזהירו מפני פגיעה אנושה בערוץ התיווך.

בוושינגטון פוסט צוין כי לא ברור אם מבצע קרקעי היה מצליח יותר. עם זאת, נזכרו פעולות קודמות של המוסד, בהן חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן בשנה שעברה באמצעות פצצה שהוטמנה בחדר השינה שלו. "הפעם, המוסד לא היה מוכן לעשות זאת בשטח", אמר אחד הבכירים. לדבריו, הסוכנות ראתה בקטאר מתווכת בעלת ערך רב.

גורמים בישראל אף מתחו ביקורת על תזמון המבצע. "אנחנו יודעים איך להגיע אליהם – בעוד שנה, שנתיים או ארבע. למה דווקא עכשיו?", תהה אחד מהם. מנגד, בכירים אחרים העריכו כי נתניהו ראה את הצעת המו"מ האחרונה של הנשיא טראמפ ככזו שאין לה סיכוי, ולכן העדיף פעולה בשטח על פני המתנה לשיחות עקרות.

הדילמה פילגה גם את הצמרת המדינית־ביטחונית. ראש המוסד דוד ברנע והרמטכ"ל אייל זמיר הסתייגו מהעיתוי, בעוד ששר הביטחון יואב כ"ץ והשר רון דרמר תמכו במבצע. על פי פרשנים בארה"ב, החלטת נתניהו ללכת על התקיפה עשויה להעיד על תפיסתו כי הערוץ הקטארי אינו מבטיח עוד התקדמות, וכי פעולה צבאית היא הדרך להפעיל לחץ על חמאס.