התערוכה "אדוות ונציה: סיפור יהודי" תיפתח ב-18.9.2025 במוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש.א. נכון בירושלים. היא פורשת מסע אמנותי-היסטורי נדיר המתחקה אחר גלי ההשפעה של יהדות ונציה – מן הגטו ההיסטורי הראשון בעולם ועד למפגש עכשווי בין יצירה, זיכרון וחוסן.

בחללי התערוכה נפגשים זה לצד זה חפצי יודאיקה נדירים מאוספי המוזיאון בני מאות שנים, עם יצירות עכשוויות שנוצרו במסגרת שהות אמן ב"בית ונציה – בית לתרבות יהודית". יחד הם יוצרים נרטיב רציף של זהות יהודית מתחדשת – זיכרון שלא פוסק מלזרום.

אנדי ארנוביץ, הסתגלות, 2019, כדור שלג, הדפסת תלת מימד וצבעי מים. (צילום: אבשלום אביטל)

יצירה מתוך ונציה: פרויקטים בינלאומיים

במרכז התערוכה מוצגות יצירות שנוצרו במסגרת חמישה פרויקטים שונים של "בית ונציה", מיסודו של שאול בסי. אמנים יהודים מכל העולם חיים ויוצרים בגטו העתיק שהוקם בשנת 1516, מתעמקים במורשת המקומית ויוצרים בהשראתה. כך נרקמות יצירות המבקשות לשזור את ונציה במפת התרבות היהודית של ההווה.

שלוש מגמות מרכזיות מלכדות את מכלול היצירות: התבוננות במים כמטפורה להישרדות וחוסן, שמירה על הזיכרון דרך חפצים ומעשה האמנות, וחגיגה מחודשת של תקווה, אמונה וחיים.

כתובה, טריאטה, איטליה, 1732, דיו וטמפרה על קלף. מתנת פרופ' י' תמנת וגב' צרפתי לאוסף מוזיאון יהדות איטליה. (צילום: יאיר חובב)

מים, זיכרון וחגים

בפרויקט Living Under Water שיזמה האמנית אנדי ארנוביץ, המים מוצגים ככוח כפול פנים – מעניק חיים ומסוכן גם יחד. היצירות מתייחסות לשיטפונות החריגים של 2019 ומשלבות כלי מים וטקסים יהודיים כעדות לקשר בין טבע וטוהרה רוחנית.

חלק נוסף מוקדש לשימור הזיכרון החומרי של קהילות ונציה. כתרי תורה, מעילים ותשמישי קדושה שניצלו לאחר השואה מוצגים לצד יצירות עכשוויות המגיבות להם, ומדגישות את הזיכרון לא כאירוע מאובן אלא כפעולה חיה ומתמשכת.

עוד עוסק המתחם במסורת החגים: פרויקטים כמו "הגדת ונציה החדשה", "חפיסת הקלפים של אסתר" ו-"מתכונים של זיכרון" מציעים פרשנויות עכשוויות לפסח ופורים. לצידם מוצגות כתבי קודש מקוריים מהמאה ה-17 וה-18 – הגדות ומגילות אסתר נדירות, המדגישות כיצד קהילות יהודיות הפיחו תקווה ויצירתיות גם בתקופות קשות.

אנדי ארנוביץ, המטבח היהודי של העתיד, 2023, מרק מצה, צבעי מים וקולאז'. (צילום: יאיר מדינה)

בית החיים – מיצב אישי

חלקה המסיים של התערוכה מציג את בית החיים – מיצב של האמנית הדסה גולדויכט, המתחקה אחר סיפורו של אלדו איצו, רב חובל לשעבר ואיש תחזוקה קהילתי שהקדיש את חייו לשימור בתי העלמין היהודיים בוונציה. המיצב משלב עבודות וידאו, דימויים מצולמים ותיעוד יומני, ומעמיד את החיים עצמם כמעשה זיכרון.

זיכרון וקהילה בהווה

"בין הסמטאות הצרות של ונציה למעגלי החיים בירושלים, התערוכה 'אדוות ונציה' מחוללת תנועה מתמשכת של זיכרון, יצירה והמשכיות. היא מציעה לקהל לחוות את המורשת היהודית לא כעבר מרוחק אלא כמציאות אמנותית פועמת – חיה, רלוונטית ונטועה עמוק בלב התרבות", אומר דניאל ניב, מנכ"ל המוזיאון.

חברת נירלט הצטרפה כשותפה לתערוכה ותרמה עשרות ליטרים של צבע לצביעת חדרי המוזיאון בגוונים המייצגים את ונציה, ומוסיפים לאווירה הוויזואלית המשלימה את החוויה.