מנתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה: החל מגיל 35 ועד גיל 84 חלה עליה הדרגתית בשיעורי הימצאות הסוכרת. משרד הבריאות מוביל בעשור האחרון שורת יוזמות לאומיות להתמודדות עם מגפת ההשמנה והסוכרת
חודשיים אחרי התקיפה: הוחלט על הקמת צוות שיקום לסורוקה
0
1
דוח מגמות במצב הסוכרת בישראל של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות שמתפרסם היום, מעלה כי בשנת 2023 נכללו ברישום הלאומי בישראל 696,121 חולי סוכרת מגיל שנתיים ומעלה, המהווים 7.4% מהאוכלוסייה. שיעורי הימצאות הסוכרת עולים עם הגיל עד גיל 84 ולאחר מכן יורדים, כאשר בקרב בני 65 ומעלה אחד מכל שלושה אנשים חולה בסוכרת – נתונים אלו נכללים בדוח מצב הסוכרת בישראל, הכולל נתונים לגבי חולי הסוכרת מגיל שנתיים ומעלה, בהתבסס על דיווחי קופות החולים.
גברים יותר מנשים, עניים יותר מעשירים
מהדוח עולה כי מגיל 35, שיעור הימצאות הסוכרת גבוה יותר בגברים מאשר בנשים. כמו כן, שיעור החולים המתגוררים בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך ובינוני-נמוך – גבוה יותר לעומת השיעור בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה וגבוה, זאת בכל קבוצות הגיל. נתון נוסף נוגע לשיעורי הסוכרת הדומים באוכלוסייה הערבית והבדואית – וגבוהים מאשר באוכלוסייה היהודית.
משרד הבריאות מוביל למעלה מעשור שורה של יוזמות לאומיות להתמודדות עם מגפת ההשמנה והסוכרת, תוך דגש על קידום אורח חיים בריא, צמצום פערים בריאותיים וחיזוק הרפואה המונעת. צעדים אלו כוללים פעולות חינוכיות, רגולטוריות, קהילתיות ומערכתיות בהם התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים – "אפשריבריא", מהלך בין-משרדי רחב הפועל זאת השנה ה-15 לקידום תזונה בריאה, פעילות גופנית והפחתת צריכת סוכר, מלח ושומן רווי. התוכנית כוללת חינוך לבריאות במסגרות חינוכיות, פיתוח סביבות תומכות בריאות כולל בסביבת המזון, ותמיכה ברשויות המקומיות, בדגש על אוכלוסיות מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים וקמפיינים תקשורתיים.
ממצאים נבחרים נוספים העולים מתוך הדוח:
בחלוקה לפי נפות, נמצאו פערים בשיעורי ההימצאות המתוקננים לגיל של סוכרת בקרב בני 25 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות) וביהודה ושומרון, ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות גולן, יזרעאל, חדרה ועכו.
בבחינת המגמות בשנים 2023-2012 עולה כי מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה של 0.9% בשנה. עם זאת, כאשר בוחנים את שכיחות המחלה בקרב בני שנתיים ומעלה לאחר תקנון לגיל, המגמה נותרת יציבה.
שיעורי הסוכרת עלו בין השנים 2012 – 2023 בקבוצות הגיל 2 – 17, 18 – 44 ו-85+ ב-1.3, 0.8 ו-2.4 אחוזים בשנה, בהתאמה, וב-0.6 אחוז בשנה בין השנים 2012 – 2020 בבני 65 – 84. ירידה נצפתה רק בקרב בני 45 -64 והיא עמדה על 1.1 אחוז בשנה בשנים 2012 – 2023.
בהשוואה בין-לאומית עולה, כי לפי דוח הפדרציה הבינלאומית לסוכרת לשנת 2021, שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל של סוכרת בישראל עמד על 8.5% – גבוה מהממוצע במדינות אירופה, שעמד על 7.0%.
נתונים הנוגעים לבדיקות מעקב וטיפול בחולי סוכרת:
בשנת 2023, בדומה לשנים קודמות, כ-88% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה ביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר (המשמשת להערכת איזון המחלה), ללא הבדלים לפי מין.
שיעור חולי הסוכרת הלא מאוזנים (המוגלובין מסוכרר גבוה מ-9%) הולך ויורד עם העלייה בגיל ובמצב חברתי-כלכלי, ושכיח יותר בקרב ערבים ובדואים בהשוואה ליהודים.
נתונים הנוגעים לסיבוכי הסוכרת מגיל 25 ומעלה:
בשנת 2023, 20.6% מחולי הסוכרת בגיל 25 ומעלה היו בעלי תפקוד כלייתי ירוד (Glomerular Filtration Rate, GFR, נמוך מ-60 מ"ל/דקה), כאשר השיעור עולה עם הגיל.
על פי הדוח 0.6% מחולי הסוכרת מטופלים בדיאליזה. מחלת הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה – בכ-69% מקרב חולי הסוכרת המטופלים בדיאליזה.
1.1% מחולי הסוכרת זכאים לתעודת עיוור, כאשר ב-18.4% מתוכם הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון.
0.9% מחולי הסוכרת עברו קטיעת גפה לפחות פעם אחת במהלך חייהם.
פעילות משרד הבריאות לקידום בריאות ותזונה בריאה בשלטון המקומי הורחבה בשנים האחרונות לאשכולות האזוריים. גויסו מתכללי בריאות ותזונאיות לאשכולות ומתבצעת פעילות אזורית לקידום מהלכים רחבים למניעת השמנה וסוכרת. כמו כן, הפעילות ברשויות מקומיות הורחבה מסוף שנת 2024 במסגרת המיזם הלאומי לקידום חוסן ובריאות נפשית ופיסית בקהילה, שמוביל משרד הבריאות יחד עם משרד רה"מ, משרד האוצר, הג'וינט ומשרדים ושותפים נוספים.
במסגרת זו ניתן דגש על בריאות גוף-נפש והחיבור בין החוסן הקהילתי לבריאות התושבים. במסגרת אפשריבריא, תכנית בריאות באשכולות והמיזם הלאומי, עומד תקציב של כ-70 מיליון שקל לשנתיים ללמעלה מ-100 רשויות ואשכולות, המובילים תוכניות מגוונות לקידום תזונה בריאה, פעילות גופנית ומניעת השמנה בקרב תושבים ואוכלוסיות שונות, בהם מאשכולות סוציו-אקונומים נמוכים.
סימון אדום על מוצרי המזון
בנוסף, הוביל משרד הבריאות חקיקה לסימון אדום בחזית אריזות מוצרי מזון, לצמצום צריכה של סוכר, מלח ושומן רווי ולעידוד תזונה בריאה, שהובילו לצמצום משמעותי בשיעורי סוכר, מלח ושומן רווי בתפריט היומי הממוצע של ילדים, בני נוער ומבוגרים בישראל. זאת לצד עדכון המלצות התזונה הלאומיות בהתאם לתזונה ים-תיכונית המומלצת ומוכחת לקידום בריאות ומניעת סוכרת. פעולות נוספות לצמצום השמנה וסוכרת, כוללות עריכת מבחן תמיכה בקופות החולים לביצוע תכניות לצמצום שיעורי הסוכרת, לטיפול בהשמנה ולקידום תזונה בריאה, כולל הקמת רישום לאומי, פיקוח תזונתי בצהרונים, שילוב תזונאיות בטיפות החלב ועוד.
כמו כן, כחלק מהמאמץ להתמודדות עם אי-שוויון בריאותי בחברה הערבית, במסגרת החלטת ממשלה הוקצו בשנת 2022 כ-650 מיליון שקל לטובת יוזמות לקידום בריאות בחברה הערבית עד 2026. התכנית כוללת תמיכה בקופות חולים לשיפור מדדי סוכרת בחברה ערבית, התערבויות דרך רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית בתחום, מתן מענה בהיבט בריאותי למניעה וטיפול במחלת סכרת כולל הדרכות, הכשרות דיאטניות, הקמת תשתיות מקדמות בריאות ובניית קבוצות מנהיגות מקומית. בנוסף, הוביל המשרד קמפיין תקשורתי נרחב וייעודי לחברה הערבית תוך עבודה משותפת עם מובילי דעת קהל.
צעדים נוספים נוגעים לחיזוק המניעה, לקידום טיפול איכותי ולצמצום פערים בין מגזרים. עם זאת, קיימים עדיין חסמים – בעיקר כלכליים – שפוגעים באימוץ נרחב של תזונה בריאה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מבוגרות. מאמצים עתידיים בתחום זה יתמקדו בהנגשת מזון בריא, הרחבת ההתערבויות הקהילתיות וחיזוק החינוך התזונתי בכלל קבוצות האוכלוסייה.
"מחלת הסכרת הינה נטל כבד על מערכת הבריאות"
מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, פרופ' ליטל קינן: "כפי שמשתקף גם מתוך נתוני הדוח המתפרסם כמדי שנה, מחלת הסוכרת ממשיכה להוות נטל כבד על בריאות האוכלוסייה בישראל ועל מערכת הבריאות, בעיקר בקרב בני הגיל השלישי.
הנתונים מעידים גם כי המחלה שכיחה יותר בקרב ערבים ובקרב אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך, כאשר בקבוצות אוכלוסייה אלו, המחלה גם פחות מאוזנת.
אין ספק כי קיימת חשיבות להמשיך בפיתוחן ובהפעלתן של תכניות התערבות להעלאת המודעות לסוכרת ולסיבוכיה באוכלוסייה הכללית, ולעידוד איזון המחלה בקרב חולי סוכרת, תוך שימת דגש מיוחד על האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך".
"קיימת חשיבות למניעת המחלה"
מנהלת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי: "לצד פעילות מערכת הבריאות לאיתור מוקדם ולטיפול במחלת הסוכרת, קיימת חשיבות עצומה למניעת המחלה. קידום תזונה בריאה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא, הם הכלים היעילים ביותר להפחתת התחלואה. משרד הבריאות פועל בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, אשכולות אזוריים, מערכת החינוך, קופות החולים, אקדמיה וגורמים נוספים, במטרה ליצור סביבות תומכות בריאות ולהנגיש לציבור אפשרות לבחור בריא יותר. המאמץ המשותף נועד לצמצם פערים בריאותיים ולחזק את היכולת של כלל האוכלוסייה, בכל גיל ובכל מגזר, לשמור על אורח חיים בריא לאורך זמן."
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים